איך להתאמן על אנשים זרים (ולמה זה השלב שהופך תלמידה לקוראת?)

יוצאות מאזור הנוחות

יש רגע מסוים שכמעט כל מי שלומדת טארוט מכירה מקרוב, הרגע שבו היא מרגישה תקועה. בשלב הזה, היא כבר שולטת היטב במשמעויות של הקלפים, פותחת לעצמה מסרים יומיים קבועים, וכבר הספיקה לקרוא לאחותה, לחברה הכי טובה, לבת הדודה ולשכנה ממול.

אבל למרות כל הפריסות האלו, משהו עדיין מרגיש חסר.

היא עדיין לא באמת מרגישה כמו "קוראת בקלפים", והביטחון העצמי שלה מסרב להגיע. כשתלמידות שואלות אותי במצב הזה: "איך אני סוף סוף צוברת ביטחון?", התשובה שלי תמיד זהה. הגיע הזמן לצאת מהבית. לא פיזית, אלא לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל לקרוא לאנשים זרים.

מדוע לקרוא לחברים ובני משפחה זה פשוט לא מספיק?

התשובה פשוטה: הם מכירים אותך, ואת מכירה אותם ואת סיפור חייהם. לפעמים, אפילו בלי לשים לב, המוח שלך משלים את הפרטים החסרים בפריסה מתוך הידע המוקדם שיש לך עליהם.

כשאת ניצבת מול אדם זר לחלוטין, לעומת זאת, חוקי המשחק משתנים. אין לך היסטוריה איתו, אין לך רמזים מהעבר, ואין שום מידע מוקדם. יש רק שלושה אלמנטים על השולחן: השאלה, הקלפים והיכולת שלך להקשיב.

זהו בדיוק השלב שבו הקוראת שבך מתחילה לצמוח באמת.

הטעות הנפוצה: לקפוץ ישירות למים העמוקים

ברגע שקוראות מתחילות מקבלות את ההחלטה האמיצה להתאמן על אנשים זרים, רובן עושות טעות קלאסית: הן קופצות מיד לשיחות טלפון, פגישות זום או מפגשים פנים אל פנים.

במצב כזה, מד הלחץ עולה לשמיים. הן נלחצות מכל רגע של שתיקה, מפחדות לטעות בזמן אמת, חוששות להישמע לא מקצועיות, ומבוהלות מהמחשבה שלא ידעו מה לומר באותו הרגע. הלחץ המשתק הזה גורם להן לפספס מסרים חזקים ויפים שהיו יכולים לעלות מתוך הקלפים בקלות לו הן רק היו רגועות.

לכן, ההמלצה שלי לתחילת הדרך היא שונה לחלוטין: אל תדברי – תכתבי.

התחלת האימונים באמצעות מסרים כתובים היא דרך נפלאה ופחות מאיימת. יש לך את כל הזמן שבעולם להתבונן בקלפים, לחשוב, לנסח את המשפטים, למחוק, לערוך ולנשום. את לא צריכה להגיב תוך שבריר שנייה, ואף אחד לא בוחן אותך בזמן אמת. בצורה הזו, את יכולה להתרכז במאה אחוז במה שהקלפים מנסים להגיד, במקום להתרכז במה שהשואלת חושבת עלייך כרגע.

מדוע המייל הוא החבר הכי טוב שלך?

אפשר בהחלט לשלוח את המסרים הכתובים בוואטסאפ, אבל אם תשאלי אותי, אני ממליצה בחום להשתמש בתיבת המייל. הבחירה הזו היא לא רק עניין של נוחות טכנית על המקלדת, אלא שיעור חשוב שמלמד אותך כבר מהיום הראשון לחשוב ולהתנהל כמו בעלת עסק מקצועית.

כשאת עובדת במייל, כל התהליך שלך מתועד בצורה מסודרת: כל קריאה שביצעת נשמרת בקלות, כל שאלה מתועדת, וכל משוב שאת מקבלת נשאר במקום אחד. היום, כשאת רק מתאמנת, זה אולי נראה לך מיותר. אבל בעוד שנה או שנתיים, כשתרצי להתחיל לעבוד בצורה מקצועית ולגבות תשלום, תגלי שברשותך אוצר שלם של ניסיון, דוגמאות חיות למקרי בוחן, משובים מעולים, ואפילו רשימה התחלתית יפה של רנשים שהיו בעניין.

איך זה עובד בפועל? - שלב אחר שלב.

1. השואלת פונה אלייך בערוץ שבו פרסמת (וואטסאפ, פייסבוק וכדומה).

2. את מבקשת ממנה לשלוח לך שלושה פרטים: שאלה ממוקדת, שם פרטי וכתובת מייל.

3. את מבצעת את הקריאה בזמן שלך, כותבת את המסר בצורה מסודרת ושולחת לכתובת המייל שלה.

4. את שולחת לה הודעה קצרה בערוץ שבו התחלתן לדבר: "היי, שלחתי את המסר המלא למייל שלך. אשמח שתבדקי (וקחי בחשבון שלפעמים זה מגיע בטעות לתיקיית הספאם)".

זה פשוט, זה מסודר, וזה משדר מקצועיות מהרגע הראשון.

השיעור האמיתי מתחיל אחרי השליחה

רוב הקוראות בטוחות שברגע שהן לחצו על כפתור ה"שלח" במייל, העבודה שלהן הסתיימה. אבל האמת היא שפה בדיוק מתחיל תהליך הלמידה האמיתי שלך: שלב המשוב.

אם את שולחת מסר ולא מבקשת לשמוע מהצד השני מה קרה בעקבותיו, את מפספסת את השיעור הכי חשוב.

איך תדעי מה מתוך המילים שלך עבד?

איך תביני מה היה ברור ומה פחות?

איך תגלי איזה משפט נגע בשואלת ופתח לה את הלב?

המשוב מהאנשים הזרים הוא המורה הפרטי הכי מדויק וטוב שתוכלי לקבל אי פעם.

אל תתנצלי כשאת מבקשת פידבק. את לא מציקה ולא מטרידה אף אחד, את לומדת מקצוע, וזה חלק בלתי נפרד מהחוזה הבלתי כתוב שביניכן (היא קיבלה קריאה ללא עלות, ואת מקבלת משוב לצורך למידה).

נוסח פשוט למייל שלך:

"אני נמצאת כרגע בתהליך למידה והתפתחות כקוראת בקלפים. אם המסר ששלחתי לך תרם לך היום, אשמח מאוד אם תוכל להקדיש שתי דקות כדי לשתף אותי איך זה פגש אותך. המשוב שלך יעזור לי להשתפר ולהבין אילו חלקים בקריאה היו הכי משמעותיים עבורך. תודה רבה על הזמן והנדיבות!"

כדי לקבל תשובות עמוקות, אל תשאלי שאלות סגורות כמו "היה טוב?". במקום זה, תשאלי שאלות פתוחות שיאלצו את השואלת לחשוב:

מה היה החלק במסר שהכי התחברת אליו?

האם היה משהו שנכתב והפתיע אותך?

איזו תובנה חדשה את לוקחת איתך מהקריאה הזו?

איפה מוצאים שואלים זרים?

זו השאלה המרכזית שמעסיקה את כולן, והתשובה לה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה לך. הרשת מלאה באנשים שמחפשים הכוונה ומענה. את יכולה למצוא אותם בקבוצות פייסבוק ייעודיות לטארוט, בקבוצות נשים, בקהילות מקומיות או בקבוצות וואטסאפ.

כל מה שאת צריכה לעשות זה לכתוב פוסט קצר ומזמין:

"היי בנות, אני מתאמנת בקריאה בקלפי טארוט ומחפשת 5 מתנדבות שרוצות לקבל מסר כתוב וממוקד למייל שלהן, ללא עלות בתמורה למשוב קצר".

את תופתעי לגלות כמה מהר הפוסט הזה יתמלא בפניות.

שינוי תפיסה

אם יש נקודה אחת שחשוב לקחת מהמאמר הזה, היא השינוי בגישה.

בתחילת הדרך, אל תחפשי לקוחות, חפשי ניסיון.

אל תנסי לבנות עסק מהיום הראשון, אל תנסי למכור ואל תתעסקי בלנסות להרשים אף אחד.

תתרכזי אך ורק בלמידה.

כל פריסה לאדם זר היא שיעור, וכל משוב הוא קפיצת מדרגה.

אחרי 10 קריאות כתובות הניסוחים שלך יהיו זורמים יותר,

אחרי 30 קריאות את כבר תרגישי הרבה יותר בטוחה בעצמך,

אחרי 50 קריאות את תתחילי לזהות בעצמך דפוסים חוזרים בקלפים,

ואילו אחרי 100 קריאות זרות, את תגלי פתאום שמה שפעם גרם ללב שלך לדפוק מלחץ, הפך להיות הטבע השני שלך, והחפיסה הפכה לחלק בלתי נפרד מהיד ומהלב שלך.

תמר קמר

דרך הטארוט

חכמת קלפים מעשית