איך להפוך קרבות בראש לשיחות על שלום: המדריך המקוצר

בראש שלי, אני תמיד אני יוצאת מכל מריבה כשידי על העליונה.

אני לא שותקת, לא מוותרת, אומרת כל מה שאני חושבת.

אני עומדת על העקרונות שלי,

שומרת על הערך והכבוד העצמי שלי ,

מצידי תגידו "אגו"... יופי. אז אמרתם?

מבחינתי הכי חשוב שאני מעמידה אותם על מקומם,

בדימיון

אומרת להם כל מה שאני חושבת,

בדימיון

מבהירה שאיתי לא משחקים,

בדמיון

ואני לא פריירית של אף אחד!!!!

בדימיון

למה אני עושה את זה?

כי אני אוהבת להיות מוכנה,

אני לא רוצה הפתעות,

שלא יגיד לי מישהו משהו פתאום, ואמצא את עצמי בלי תשובה רהוטה,

כזו שלא מביישת שום פוליטיקאי ממולח.

שלא אמצא את עצמי מגמגמת, משותקת, מהססת, מטומטמת!!!!

לפעמים... אני מנהלת שיחה מתקנת... לאחר אירוע...

אירוע שיצאתי ממנו כשאני אומרת לעצמי: "איזה אידיוטית את, למה שתקת?למה לא אמרת ככה וככה וככה...את כל הדברים שאני יודעת יופי יופי לומר, רק אחרי שהפרטנר לוויכוח / מריבה כבר לא בנמצא...

כך או כך

אני מנהלת וויכוחים ומריבות בתוך הראש שלי

מתעמת מולם

תקשיבו... זה מתנהל מצוין ללא הפרעות.

הוא אומר לי, ואני עונה לו. בום!

הוא לא ציפה לזה...

והוא מחזיר

ואני מנחיתה

והוא סותר

ואני מתריסה

הוא פוגע בי..

ואני מקללת חזרה... למה מי הוא שיפגע בי בכלל?

והוא מגמגם... נבהל

ואני חותמת בניצחון.

לאחריו אני נרגעת

אני מרגישה מוכנה....

מוכנה לקרב

זה שעוד לא הגיע, שלא קרה במציאות... שנולד רק מהצורך שלי להיות מוכנה.

אבל...

כשאני חושבת על זה ועל כמות האנרגיות שאני משקיעה במריבות בתוך הראש שלי...

כי תבינו, זה לוקח זמן לבנות מריבה טובה בלי סדקים ואטומה הרמטית בניצחון...

זה אלף ואחת חזרות... לפעמים על חשבון שינה טובה בלילה...

אממממ

בואו נשים את הקלפים על השולחן.

כשאני יוצאת מהקרב הדמיוני הזה, אני מותשת. ממש. הפנים חמות, הידיים קפוצות, אני עצבנית... מתחילה להסתובב עם פרצופים...

ואני מגלה שבעצם... אף אחד לא שם לב שאני במלחמה.

זה רק אני... כי היא קרתה רק בראש שלי.

ואני שואלת את עצמי: למה אני כל כך מתעקשת לנצח במקום שלא באמת קיים?

זה כאילו אני מתאמנת כל יום לריצת מרתון, ואז מתיישבת על הספה.

מה אם כל ההגנה הזו הייתה סתם בזבוז של אנרגיה?

ויותר מזה...

אולי במקום להיות מוכנה לקרב, אנסה להיות מוכנה לשלום?

לא שלום של כניעה, בחיים לא. אלא שלום של כוח.

במקום לחפש את התשובה שתעיף אותו באוויר, לחפש את השקט שישאיר אותי על הקרקע.

להיות מוכנה זה לא רק לדעת מה להגיד.

להיות מוכנה זה לדעת שגם אם אגמגם, גם אם אשתוק עשר דקות ואחזור עם תשובה – אני עדיין לא פראיירית.

הערך שלי לא תלוי במהירות שבה אני חותכת מישהו בשיחה.

אז הניצחון החדש שלי:

במקום להיות מוכנה לקרב, אנסה להיות מוכנה לשלום

מהיום, אני מוכנה. מוכנה לא לריב. מוכנה לנצח בשקט. זה הבום האמיתי.

בקיצור, אם גם את חוטאת במלחמות כאלה... ורוצה לעבור לשיחות עם מגעים לשלום...

יש לי 3 עצות (לא) פשוטות... את רק צריכה להתחיל להיות מודעות לסיטואציות ולתרגל...

איך להפוך את הקרבות בראש לשיחות שקטות: המדריך המקוצר

השיחות בראש שלך הן כמו מיני-סדנאות לחיזוקים – רק שבמקום לחזק אותך, הן שורפות אותך! בואי נכוון את זה לטובתך:

כלל מספר 1: הניצחון האמיתי הוא את

תביני: לנצח בשיחה בראש שלך זה קל, כי את מחליטה מי מנצח! זה ניצחון דמה שלא באמת נותן לך שקט.

• במקום לשאול: "איך אני סותמת לו את הפה עם משפט מוחץ?"

• תרגלי את זה: "איך אני מצליחה להישאר רגועה גם כשהוא מתחיל לצעוק/להקטין/ללחוץ?"

התרגול המנטלי החדש: כשהוא צועק עלייך בראש, במקום לענות לו, תעשי סוויץ': תדמייני שאת נושמת עמוק, ואת הולכת להכין לעצמך קפה. תרגלי איך הפנים שלך נשארות נינוחות. כשאת שולטת על הגוף שלך (נשימה, פנים) – את המנצחת האמיתית.

כלל מספר 2: לא חייבים לענות ישר – קני זמן!

הפחד הכי גדול: "אני אראה מטומטמת אם לא אגיב מהר." זה שטויות. מי שמגיב מהר, מגיב מהבטן. מי שמגיב אחרי שנייה, מגיב מהראש.

• משפט הכוח החדש: "תודה. אני צריכה לחשוב על זה ואחזור אלייך."

  או סתם: "אוקיי." (במשיכת כתף קלה).

• תרגלי את זה: שחקי בראש את הדיאלוגים המעצבנים. אחרי שהוא מסיים להטיח בך משהו, אל תגידי כלום חוץ מהמשפט הזה. תרגילי איך הוא נשמע בטוח וענייני. את לא בורחת, את קובעת את החוקים. זה יותר מוחץ מכל תשובה שנונה.

דוגמה עממית: בעלך אומר לך בשיחה הדמיונית: "את תמיד מבזבזת כסף על שטויות!" במקום לירות לו בחזרה "ואתה קונה כלים מיותרים לגראז'!", תגידי לו: "אוקיי, אני אבדוק את זה. נדבר על זה בערב." בום! העברת את הכדור והורדת את סף הפיצוץ.

כלל מספר 3: במקום לירות – תשאלי!

אנחנו מכינות תשובות ומגלגלות קרבות בראש, אבל אנחנו לא מכינות שאלות. והכוח הכי גדול הוא לא במה שאנחנו אומרות, אלא במה שאנחנו מצליחות להבין.

• במקום לחשוב: "הוא יגיד שאני מאחרת, אז אני אזכיר לו שהוא שכח את יום ההולדת שלי!" (בלי קשר...)

• תרגלי את זה: "אם הוא יגיד שאני מאחרת, אני אשאל אותו: 'תגיד, מה באמת קורה לך כשזה קורה? אתה ממש לחוץ בגלל זה, נכון?'"

מה זה נותן לך? כשאת שואלת, את מורידה את האגו שלו ומגלה מה באמת מציק לו. זה מעביר אתכם מקרב על מי צודק, לשיחה על מה מרגישים. את פשוט שואלת שאלה פשוטה, וכל העסק משתנה.

ולסיום כמו תמיד (כמעט)

עצות מקלפי טארוט לסיום מריבות ומשברים ביחסים

קלף העוצמה

ההמלצה שלך לעצמך:

הכוח שלך הוא לא בלחימה, אלא בלרכך את האנרגיה הזו מבפנים. במקום להילחם עם הציפורניים, תנשמי עמוק. אל תעני מתוך צעקה פנימית

מה זה אומר על היחסים?

יש כאן המון אש ואנרגיה, ורצון לנצח

קלף מלך הגביעים

ההמלצה שלך לעצמך:

תכניסי לשיחה שפה של רגש. במקום "אתה טועה", תרגלי להגיד: "אני מרגישה ש...". זה מוריד את הטונים ומחזיר אתכם ללב

מה זה אומר על היחסים?

עניינים רגשיים מציפים. זה לא ויכוח על עובדות, זה ויכוח על פגיעה

קלף עשר מטבעות

מה ההמלצה שלך לעצמך?

היציאה משליטה נגמרת כשאת בוחרת אחרת. במקום להגיב אוטומטית, תגידי לעצמך: "אני לא אשחק את המשחק הישן הזה יותר." תרגלי את משפט הקניית הזמן (כלל 2) ופשוט צאת מהחדר לכמה דקות

מה זה אומר על היחסים?

הריב הזה חוזר על עצמו כבר שנים. זה דפוס ישן

הכוח שלך, הוא בדיוק באנרגיה המוכנה הזו. פשוט נכוון אותה עכשיו לשלום.

איזה משפט קניית זמן את מתחילה לתרגל בראש כבר היום?

שתפי אותי כאן למטה.

בהצלחה

תמר קמר