10 סימנים שאולי גם את מכשפה (טובה כמובן...)

אולי יש בך יותר קסם ממה שחשבת. יש לך כאן הזדמנות טובה לבדוק את זה.

הילדות שלי כמכשפה (טובה) בחיתולים...

מאז שהייתי ילדה סיקרנו אותי דברים שאף אחד בכלל לא שם לב אליהם...

כשאני מסתכלת אחורה, אני לא זוכרת את עצמי חולמת להיות מכשפה, או פיה. אני דווקא זוכרת ילדה סקרנית, אולי סקרנית מדי. היו לי אוספים מכל הסוגים: מפיות, בולים, פרפרים מיובשים, צדפים שהבאתי מהים שנה אחרי שנה, וכל דבר שנראה לי מיוחד או מסתורי. אהבתי ספרי בילוש, סיפורי מסתורין, ואיכשהו מצאתי את עצמי קוראת גם לא מעט ספרים על השואה, לא בגלל האכזריות שבה, אלא בגלל הניסיון להבין בני אדם, גורל, חיים ומוות.

גם שאלות גדולות תמיד משכו אותי.

מה קורה אחרי המוות?

האם באמת יש נשמות שמסתובבות כאן בינינו?

האם יש עולם הבא?

איך נראה אלוהים?

ומה בכלל אנחנו עושים כאן?

אלו לא בדיוק השאלות שמעסיקות את רוב הילדים, אבל הן העסיקו אותי מאוד.

הייתי גם ילדה חולמנית במיוחד. כזאת שלפעמים הייתה יושבת בכיתה, מסתכלת מהחלון ונעלמת לעולמות אחרים. "תמר, את כאן איתנו?" הייתה שאלה ששמעתי יותר מפעם אחת מהמורים שלי, וגם מאמא שלי. האמת? לא תמיד הייתי כאן. הראש שלי היה עסוק בלחשוב, לדמיין, לחקור ולנסות להבין דברים שמעולם לא קיבלתי עליהם תשובות מספקות.

הייתה לנו אפילו חבורה, היינו שלושה ילדים סקרנים ורחפנים כמוני. לפעמים היינו עוקבים ברחוב אחרי אנשים שנראו לנו מסתוריים רק כדי לגלות לאן הם הולכים, איפה הם גרים ומה הסיפור שלהם. במבט לאחור, אני מודה שכמה פעמים כמעט הסתבכנו בגלל זה...

היום אני כבר לא עוקבת אחרי אנשים ברחוב, אבל הסקרנות נשארה בדיוק אותה סקרנות.

האם זה אומר שהייתי מכשפה?

אין לי מושג.

אבל במבט לאחור, אני בהחלט יכולה לזהות כמה דברים שחזרו שוב ושוב אצלי , ואת המשיכה לעולם האינטואיציה, הטארוט והמסתורין.

המשותף באנשים שנמשכים לטארוט ולעולם המיסטיקה בכלל

בשנים האחרונות הבנתי, כי אם יש דבר שמשותף להרבה אנשים שנמשכים לטארוט, לאינטואיציה ולעולמות הנסתרים, הוא לא בהכרח אמונה בקסמים. זו פשוט המשיכה הטבעית לשאלות שאין להן תשובות פשוטות. הרצון להבין את מה שמסתתר מתחת לפני השטח, לראות את מה שלא תמיד נראה לעין, ולגלות אם יש בעולם הזה קצת יותר ממה שאנחנו יודעים להסביר.

אז אם גם את היית הילדה ששאלה יותר מדי שאלות, חשבה יותר מדי מחשבות או מצאה את עצמה חולמת בהקיץ בזמן שכל השאר היו עסוקים במשהו אחר, הנה כמה סימנים שאולי ירגישו לך מוכרים...

1. מאז שהיית ילדה נמשכת למכשפות, קסמים ועולמות נסתרים

יש ילדות שאהבו נסיכות.

יש ילדות שאהבו ספורט.

ויש ילדות שבכל פעם שהופיעה מכשפה בסיפור, היא הייתה הדמות שהכי סקרנה אותן.

אולי אהבת סיפורים על פיות, בתולות ים, מכשפים, דרקונים או אגדות עתיקות.

אולי פשוט הרגשת שיש בעולם יותר ממה שרואים בעיניים.

האם זה אומר שאת מכשפה?

לא. אבל זה בהחלט יכול להעיד שהעולם המסתורי תמיד משך אותך יותר מאשר את רוב האנשים.

2. את יודעת דברים לפני שיש לך דרך לדעת אותם

פתאום עולה לך מישהו לראש, ואחרי כמה דקות הוא מתקשר.

יש לך תחושת בטן לגבי סיטואציה, ואחר כך מתברר שצדקת.

זה לא קורה כל הזמן, אבל זה קורה מספיק פעמים כדי שלא תוכלי להתעלם מזה.

לאורך ההיסטוריה אנשים קראו לזה חוש שישי, היום אנחנו נוטים לקרוא לזה אינטואיציה.

3. את רואה שוב ושוב את אותם מספרים

יש אנשים שלא שמים לב לזה בכלל.

ויש אנשים שזה קורה להם שוב ושוב.

האם היקום באמת שולח לך מסרים דרך מספרים?

אני לא יודעת.

אבל עצם העובדה שאת מבחינה בדפוסים חוזרים מעידה שאת קשובה לסימנים ולפרטים שרבים אחרים פשוט מפספסים.

משמעות המספרים החוזרים

111 או 11:11 – התחלה חדשה, מיקוד במחשבות ומניפסטציה. תזכורת לשים לב למה שאת יוצרת בתודעה שלך.

222 – איזון, אמון וסבלנות. הדברים מתפתחים גם אם עדיין אינך רואה את התמונה המלאה.

333 – תמיכה, יצירתיות והתרחבות. זמן טוב להביע את עצמך ולהעז יותר.

444 – יציבות, הגנה וביטחון. תזכורת לכך שאינך לבד בדרך.

555 – שינוי. משהו חדש מבקש להיכנס לחייך ומשהו ישן מבקש להשתחרר.

666 – הזמנה לאיזון מחדש. פחות לחץ, יותר חיבור לעצמך.

777 – התפתחות רוחנית, למידה והעמקה.

888 – שפע, תגמול ותוצאות שמתחילות להבשיל.

999 – סיום של פרק והכנה להתחלה חדשה.

000 – פוטנציאל, אפשרויות חדשות ודף חלק.

איך יודעים מה המסר עבורך?

שאלי את עצמך:

על מה חשבתי בדיוק כשהופיע המספר?

מה מעסיק אותי בימים האחרונים?

האם יש החלטה, שינוי או התלבטות שנמצאים כרגע במרכז חיי?

לפעמים המספר עצמו פחות חשוב.

המשמעות האמיתית נמצאת במה שעובר עלייך ברגע שבו הוא מופיע.

4. אנשים זרים מספרים לך את סיפור חייהם

זה קורה בסופר.

באוטובוס.

בתור לקופת חולים.

בחתונה.

ואפילו במעלית.

איכשהו אנשים מרגישים בנוח להיפתח מולך.

כאילו הם מכירים אותך כבר שנים.

לרוב אין לזה קשר לטארוט.

יש לזה קשר לנוכחות.

ליכולת להקשיב.

ולתחושת הביטחון שאנשים מרגישים לידך.

5. יש אנשים ומקומות שמשפיעים עלייך בלי שתדעי להסביר למה

את נכנסת לבית מסוים ולא מרגישה בנוח.

נכנסת למקום אחר ומרגישה שלווה מיידית.

לפעמים אין לכך שום הסבר הגיוני. אף אחד לא אמר משהו, שום דבר חריג לא קרה, ובכל זאת משהו בך מגיב.

אנשים רגישים במיוחד נוטים לקלוט אווירה, מתחים ומצבי רוח הרבה לפני שהם מבינים אותם במודע. לפעמים הם אפילו מרגישים את זה בגוף לפני שהמוח מספיק לעבד את המידע.

מעניין לראות את זה דווקא אצל ילדים קטנים. לפני שהם לומדים "להיות מנומסים", לפני שהם לומדים להתעלם מתחושות הבטן שלהם, הם בדרך כלל הרבה יותר אינטואיטיביים מאיתנו.

כשהבן שלי היה בערך בן שנה, היה לי דוד שבכל פעם שפגשנו אותו באירוע משפחתי, הילד פשוט היה פורץ בבכי. לא בכי רגיל של תינוק עייף, אלא בכי שנראה כאילו מישהו לחץ לו על כפתור מצוקה פנימי. זה היה מוזר במיוחד כי בדרך כלל הוא היה ילד חברותי, חייכן, כזה שהלך בקלות לאנשים אחרים.

בהתחלה חשבנו שזו מקריות. אבל אחרי שזה חזר שוב ושוב, התחלתי לשים לב. היום, במבט לאחור, אני יכולה לומר שגם אני עצמי לא הרגשתי בנוח ליד אותו דוד. לא שנאתי אותו, אבל לא הערכתי את הבחירות שעשה בחייו ולא הרגשתי חיבור אליו.

האם הבן שלי באמת "קרא את האנרגיה" שלו? אין לי דרך לדעת.

אבל אני כן יודעת שילדים קולטים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

ואולי גם אנחנו היינו כאלה פעם.

ההבדל הוא שבמהלך השנים למדנו להתעלם, להסביר, לתרץ ולבטל את התחושות שלנו.

יש אנשים שאצלם היכולת הזו נשארת גם בבגרות.

אם גם לך קורה לפעמים שאת מרגישה מיד אם נעים לך ליד אדם מסוים או במקום מסוים, עוד לפני שיש לך סיבה הגיונית לכך, ייתכן שהאינטואיציה שלך פשוט עובדת שעות נוספות.

רוצה לקרוא על הקשר המיוחד בין אינטואיציה לילדים?

אני ממליצה לך לקרוא גם את המאמר החשוב והמרתק "על אינטואיציה וילדים", אני מרחיבה על הנושא שם, ואיך אבדנו את המתנה הזאת בדרך...

6. החלומות שלך לפעמים מרגישים אמתיים יותר מחלומות רגילים

רוב החלומות נשכחים תוך דקות מרגע ההתעוררות.

אבל לפעמים מגיע חלום אחר.

חלום שנשאר איתך.

חלום שמרגיש שונה.

לא תמיד ברור למה, אבל משהו בו פשוט לא נותן לך להמשיך כרגיל.

אני לא אדם שחולם הרבה. למעשה, רוב הזמן אני בכלל לא זוכרת חלומות. אבל לאורך השנים שמתי לב שכאשר אני כן זוכרת חלום בצורה חדה במיוחד, בדרך כלל יש לכך סיבה.

אחד החלומות המוזרים ביותר שזכורים לי התרחש כשהייתי צעירה ועבדתי במפעל ליודאיקה. לא הייתה בו עלילה ברורה. הייתה תחושה של בלגן, אפלה ואנשים שרצים ממקום למקום. כשהתעוררתי נותרו לי ממנו רק שני פרטים: אבא שלי הופיע בחלום, ולאחד המעסיקים שלי נשברו השיניים.

באותו בוקר ביקשתי מאבא שלי לתת צדקה. לא ידעתי להסביר למה, אבל החלום הטריד אותי. כשהגעתי לעבודה, אחד המעסיקים שלי הסתכל עליי ואמר:

"את נראית הפוכה היום. הכול בסדר?"

סיפרתי לו שחלמתי חלום מוזר ושאני זוכרת רק עניין של שיניים שנשברו. התביישתי לומר לו שבחלום אלו היו השיניים שלו.

ואז הוא הסתכל עליי ושאל:

"את בטוחה שאלו היו השיניים שלך?"

הייתי בהלם.

הוא שלף מהכיס את השיניים התותבות שלו וסיפר שהן נשברו לו בלילה בזמן שישן.

כעשר דקות אחר כך נשמעה צעקה מרחבת הייצור:

"אש! אש!"

אחד העובדים שיחק עם מצית, ובתוך רגע החלו להידלק חומרים דליקים שהיו במפעל. מצאנו את עצמנו בורחים החוצה בזמן שכוחות הכיבוי הוזעקו למקום.

מאז, לפחות במפעל, התחילו לקרוא לי "יוסף בעל החלומות".

האם החלום חזה את העתיד?

הפעם הזו כן. הוא בהחלט גרם לי להקשיב.

ואולי זה הדבר החשוב ביותר בחלומות כאלה. לא היכולת לנבא מה יקרה, אלא היכולת לעצור לרגע ולהקשיב למה שהנפש שלנו מנסה לומר לנו.

7. בילדותך אספת "אוצרות"

אבנים מיוחדות.

נוצות.

צדפים.

עלים.

פרחים.

כל מיני דברים שלא היה להם ערך כספי, אבל היה להם ערך עבורך.

אולי אפילו שמרת אותם בקופסה מיוחדת, או סידרת אותם בטקסיות מסוימת.

היום קוראים לזה אוסף.

יש שיגידו שזה היה המזבח הראשון שלך.

בילדותי אספתי בעיקר בולים ופרפרים מיובשים.

באותם ימים לא חשבתי שיש לזה משמעות מיוחדת. פשוט אהבתי אותם.

רק שנים אחר כך גיליתי שהרבה מהדברים שמשכו אותי כילדה קשורים באופן מפתיע גם לעולמות המיסטיקה והאינטואיציה.

פרפרים, למשל, נחשבים בתרבויות רבות לסמל של שינוי, התחדשות וטרנספורמציה. הם מתחילים את חייהם כזחל, מסתתרים בתוך גולם, ויוצאים ממנו כיצורים שונים לחלוטין. אולי בגלל זה הם תמיד ריתקו אותי. היה בהם משהו שהזכיר לי שיש בעולם דברים שלא תמיד אפשר להסביר בהיגיון.

גם הבולים שאספתי מספרים סיפור מעניין. הם הגיעו ממדינות רחוקות, נשאו איתם סיפורים, תקופות, אנשים ותרבויות שמעולם לא פגשתי. היום אני מחייכת כשאני קוראת שבמסורות מסוימות בולים נחשבים קשורים לאנרגיה של תקשורת, מסרים וחיבור בין עולמות. אינני יודעת אם זו הסיבה שאהבתי אותם, אבל אני בהחלט יודעת שתמיד סקרנו אותי דברים שיכלו לקחת אותי מעבר למה שהיה מונח ממש מולי.

אולי זו בכלל הנקודה.

כשאני מסתכלת אחורה, אני לא רואה ילדה שאספה פרפרים ובולים.

אני רואה ילדה שחיפשה סיפורים.

חיפשה משמעות.

וחיפשה את מה שמסתתר מאחורי מה שאפשר לראות בעיניים.

8. את מרגישה אנשים (גם זרים) כאילו הם חלק מימך

לפעמים מספיק שמישהו ייכנס לחדר, את כבר יודעת אם הוא עצוב, לחוץ, כועס, מאושר או פשוט לא בסדר. ולא תמיד את יודעת להסביר איך, את פשוט מרגישה.

אבל אצל אנשים מסוימים זה לא נעצר שם, הם לא רק מזהים רגשות של אחרים, הם ממש חווים אותם.

לפעמים אפילו יותר מדי.

אני רואה את זה אצלי לא מעט.

למשל, כשעולה לבמה מתמודד בתוכנית שירה או ריאליטי. אני רואה את ההתרגשות שלו, את הפחד, את התקווה, את הרגע שבו הוא מחכה לשיפוט או לתוצאה, ופתאום אני מוצאת את עצמי עם דמעות בעיניים. לא בגלל שאני מכירה אותו, לא בגלל שאני יודעת מה עבר עליו, אלא בגלל שלרגע אחד אני מרגישה את מה שהוא מרגיש כאילו זה קורה לי.

אותו דבר קורה לי לפעמים גם בקריאות בקלפים.

יושב מולי אדם שמעולם לא פגשתי קודם. אני פורסת את הקלפים, מתחילה לראות את הסיפור שנפרש ביניהם, ופתאום אני נחנקת מדמעות.

לא כי הסיפור שלי, לא כי עברתי את אותו הדבר, אלא כי לרגע אני מרגישה את הכאב, הבלבול, התקווה או הבדידות שהוא נושא איתו.

לפעמים זו מתנה.

ולפעמים זו גם משימה לא פשוטה.

כי כשאת רגישה כל כך, את צריכה ללמוד להרגיש בלי לטבוע בתוך הסיפור של האדם שמולך.

יש אנשים שקוראים לזה אמפתיה.

יש אנשים שקוראים לזה רגישות גבוהה.

ויש אנשים שיגידו שזה אחד הסימנים לכך שאת קולטת הרבה יותר ממה שנאמר במילים.

9. לפעמים את מגלה שהירח המלא הגיע עוד לפני שבדקת בלוח השנה

עד לפני כמה שנים הייתי בטוחה שכל הסיפורים על השפעת הירח הם הגזמה.

אבל אז התחלתי לשים לב למשהו מוזר.

יש לילות שבהם אני לא מצליחה להירדם.

יש ימים שבהם אני רגישה יותר מהרגיל.

לפעמים הרגשות חזקים יותר, המחשבות רצות מהר יותר, או שפשוט יש תחושה כללית של חוסר שקט.

ואז, יום או יומיים אחר כך, אני מגלה שהיה ירח מלא.

האם זה באמת קשור?

אני לא יודעת.

אבל מסתבר שאני לא היחידה.

אחיות בבתי חולים, מיילדות, אנשי טיפול, מורים ואפילו הורים לילדים קטנים מספרים כבר שנים על תקופות שבהן אנשים ישנים פחות, מגיבים יותר בעוצמה ומתקשים להירגע סביב הירח המלא.

אצל חלק מהאנשים זה לא מורגש בכלל.

אצל אחרים זה מורגש מאוד.

ואם קרה לך יותר מפעם אחת שהתעוררת בלילה בלי סיבה ברורה, הרגשת מוצפת רגשית מהרגיל או פשוט הרגשת שמשהו באוויר שונה, שווה להציץ החוצה מהחלון לפני שאת פוסלת את האפשרות.

10. כשהגעת לטארוט הרגשת שהגעת הביתה

לא כל מי שנמשכת היום לטארוט חלמה עליו בילדות. למעשה, אני הגעתי אל עולם הטארוט דווקא מתוך ספקנות וזלזול.

גדלתי בבית דתי מאוד. מבחינתי, טארוט ומיסטיקה היו משהו שנמצא מחוץ לתחום. במקרה הטוב שטויות. במקרה הפחות טוב כישוף. ובמקרה הגרוע ביותר... שרלטנות.

כשהתחלתי ללמוד טארוט אצל חבר שהיה מורה לקריאה בקלפים (הוא התעקש שאנסה, לא עלה לי אז מה אכפת...), המטרה שלי הייתה די פשוטה: להבין על מה כל המהומה, אולי אפילו להוכיח שזה באמת שטויות במיץ עגבניות ואפילו סוג של שרלטנות.

אבל אז קרה משהו שלא ציפיתי לו.

לא הקלפים שכנעו אותי.

לא תחזיות.

לא קסמים.

מה שתפס אותי היו דווקא השיעורים שמאחורי הקלפים.

השאלות.

נקודות המבט.

התובנות.

המחשבות שעלו בי בזמן שהתבוננתי בתמונות.

פתאום הבנתי שהקלפים אינם מספרים לי מה יקרה.

הם גורמים לי לחשוב.

להרגיש.

לשאול שאלות שלא תמיד העזתי לשאול.

וככל שהעמקתי, כך הרגשתי שאני לא לומדת משהו זר.

להפך.

הרגשתי שאני פוגשת שפה שתמיד הייתה קיימת בתוכי, אבל מעולם לא ידעתי לקרוא לה בשם.

האם זה אומר שאני מכשפה?

כנראה שלא.

אבל זה בהחלט היה אחד הרגעים שבהם הבנתי שהעולם הרבה יותר גדול, מורכב ומעניין ממה שחשבתי, ומצאתי בקלפי הטארוט בית.

אז... את מכשפה?

אני לא יודעת.

אבל אני כן יודעת שלא כל מה שאי אפשר למדוד הוא דמיון.

יש אנשים שנולדים עם רגישות גבוהה יותר.

עם אינטואיציה חדה יותר.

עם יכולת להרגיש, לקלוט ולחבר בין דברים שאחרים מפספסים, ואולי זו הסיבה שנמשכת למאמר הזה מלכתחילה.

אם הזדהית עם כמה מהסימנים ברשימה, ייתכן שיש בך יותר אינטואיציה, יותר רגישות ויותר חיבור פנימי ממה שחשבת, והחדשות הטובות?, אינטואיציה היא לא מתנה ששמורה למעטים.

אפשר לפתח אותה.

אפשר לחזק אותה.

ואפשר ללמוד לסמוך עליה הרבה יותר.

אהבת את המאמר?

אולי יעניינו אותך גם:

🔹 האם באמת מתאים לי ללמוד טארוט? - שבירת מיתוסים שמונעים מימך בכלל להתחיל..

🔹 מעבר להיגיון – המדריך לפיתוח האינטואיציה

🔹 אינטואיציה וילדים – למה ילדים קולטים דברים שמבוגרים מפספסים?

🔹 הקסם שבקצה החוט – המדריך לעבודה עם מטוטלת

🔹 המדריך לקוראת המתחילה - חובה למתחילות

כי לפעמים הקסם הגדול ביותר אינו היכולת לחזות את העתיד.

לפעמים הקסם הוא פשוט ללמוד להקשיב לעצמך.

תמר קמר

דרך הטארוט

חכמת קלפים מעשית