יקרה,

יש דברים שהלב מתקשה לשחרר לא בגלל שאנחנו עדיין רוצות את האדם, אלא בגלל שאנחנו עדיין נאחזות במה שיכול היה להיות.

אולי את מתגעגעת לא רק למה שהיה, אלא לעתיד שדמיינת. לתוכניות, לחלומות, לשיחות שעוד לא התקיימו ולתקווה שמשהו עוד ישתנה. ולכן לפעמים נדמה שאם תשחררי אותו, תצטרכי לשחרר גם את כל האפשרויות שראית דרכו.

כאן מגיע השוטה.

הוא לא מבקש ממך לשכוח, למחוק את האהבה או להפסיק להרגיש. הוא גם לא אומר לך שהכול צריך להיגמר ביום אחד. הוא רק מזכיר לך שהחיים ממשיכים לנוע, וגם את יכולה להתחיל לנוע איתם.

כי כל עוד חלק גדול ממך עסוק במה שהיה או במה שאולי עוד יכול להיות, פחות מקום נשאר למה שעוד יכול להיוולד.

והשוטה יודע משהו שאת אולי עדיין מתקשה להאמין בו: את לא חייבת לדעת לאן את הולכת כדי להתחיל ללכת.

לא צריך לחכות ליום שבו כבר לא תחשבי עליו. לא צריך לקבל את כל התשובות. מספיק צעד אחד קטן שמחזיר אותך אל החיים שלך. מפגש, חוויה, החלטה חדשה, משהו שעושה לך טוב. משהו שלא קשור אליו.

השחרור לא תמיד מגיע כשמחליטים "זהו, אני משחררת". לפעמים הוא מגיע תוך כדי החיים. עוד יום שבו את פחות מסתכלת לאחור. עוד חוויה שמזכירה לך מי את. עוד רגע שבו את מגלה שיש בך מקום גם למה שעוד לא הכרת.

אז אל תנסי לשחרר אותו בכוח.

קחי איתך את מה שהיה טוב, את מה שלמדת ואת מה שהאהבה הזו גילתה לך על עצמך, והתחילי לפנות מקום למה שעוד מחכה לך.

השוטה לא מבטיח לך לדעת מה נמצא מעבר לפינה. הוא רק מזכיר לך שהדרך שלך עדיין לא הסתיימה.

ולפעמים, זה כל מה שצריך כדי לעשות את הצעד הבא. ❤️

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט | חכמת קלפים מעשית