הטעות הקרובה שלך: להיאחז בעקשנות בתפקיד הקורבן

יש משהו בחיים שלך שלא הסתדר כפי שקיווית. אולי מישהו אכזב אותך, פגע בך או בגד באמון שלך. אולי זו בכלל אכזבה מעצמך, מהחלטה שקיבלת או ממציאות שלא התפתחה כפי שחלמת. כך או כך, את מוצאת את עצמך במקום שלא בחרת להיות בו.

וזה בדיוק המקום שבו מסתתרת הטעות הקרובה שלך.

האיש התלוי הוא קלף של המתנה, עצירה ושינוי זווית ראייה. אבל לפעמים ההמתנה הזו הופכת לתקיעות. במקום לקבל את מה שקרה ולהתחיל לנוע קדימה, אנחנו נשארות תלויות בין שמיים לארץ. ממשיכות לחשוב על מה שהיה, על מה שהיה צריך להיות, על מי אשם ועל מי פגע.

הכאב אמיתי. הפגיעה אמיתית. אבל הטעות עלולה להיות בכך שתמשיכי להחזיק בהן הרבה אחרי שהן כבר סיימו ללמד אותך את מה שהיו צריכות ללמד.

לפעמים אנחנו נאחזות בסיפור הישן כי הוא מוכר לנו. כי אם נשחרר אותו, נצטרך להתחיל פרק חדש, וזה מפחיד. קל יותר להישאר במקום ולחכות שהצד השני יתנצל, שהמציאות תשתנה או שהצדק ייעשה.

אבל בזמן שאת מחכה, החיים ממשיכים לנוע.

וזו הדרך להימנע ממנה...

במקום לשאול שוב ושוב "למה זה קרה לי?", נסי לשאול שאלה אחרת: "מה אני יכולה ללמוד מזה?"

זו לא שאלה שמבטלת את הכאב שלך. זו שאלה שמחזירה לך את הכוח.

שחרור לא אומר שמה שקרה היה בסדר. הוא גם לא אומר שאת שוכחת או סולחת בכוח. הוא פשוט אומר שאת מפסיקה לתת לאירוע מהעבר להמשיך לנהל את העתיד שלך.

יש דברים שלא תוכלי לשנות. אבל את תמיד יכולה לבחור מה לעשות איתם מכאן והלאה.

מילה ממני אלייך

האיש התלוי לא תקוע בגלל שאין דרך לרדת מהעץ, הוא תקוע בגלל שחלק ממנו עדיין מחזיק בענף.

לפעמים אנחנו משוכנעות שמישהו אחר מחזיק אותנו במקום. בן זוג, הורה, בוס, חבר או נסיבות החיים. אבל כשמסתכלים לעומק, מגלים שלפחות חלק מהחבל נמצא בידיים שלנו.

לא תמיד יש לנו שליטה על מה שקרה, אבל יש לנו שליטה על כמה זמן נמשיך לשאת אותו איתנו.

אז אם את מרגישה שהחיים שלך עומדים במקום, אולי הגיע הזמן לשאול לא מה עוצר אותך, אלא מה את עדיין מסרבת לשחרר. כי ברגע שאת משחררת את האחיזה, את מגלה שהדלת הייתה פתוחה כל הזמן.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית.