מה אם הפחד שעוצר אותי הוא לסלוח לעצמי?

יש אנשים שסוחבים איתם שנים של אשמה, חרטה או תחושת החמצה. הם חוזרים שוב ושוב לאותן טעויות, לאותן החלטות ולאותם רגעים שבהם היו רוצים לפעול אחרת. כאילו הענישה העצמית תוכל לשנות את מה שכבר קרה.

יום הדין מופיע כאשר הגיע הזמן להתעורר. לא כדי להישפט, אלא כדי להשתחרר. הוא מזכיר שהעבר יכול ללמד אותנו, אבל הוא לא אמור להחזיק אותנו כבני ערובה.

הפחד כאן אינו מפני מה שהיה. הוא מפני האפשרות להניח לו. כי כל עוד אנחנו ממשיכים להאשים את עצמנו, אנחנו לא נדרשים באמת להמשיך הלאה. הסליחה סוגרת פרק, וסגירת פרק דורשת אומץ.

יום הדין מזכיר שלא נועדת לחיות את שארית חייך בתוך טעויות העבר. נועדת ללמוד מהן, לצמוח מהן ולהמשיך קדימה חכמה יותר.

אני מזמינה אותך להמשיך לחקור את האנרגיה של יום הדין. אולי מה שעוצר אותך אינו מה שעשית אז, אלא מה שאת עדיין מסרבת לסלוח לעצמך עליו.

באהבה,

תמר קמר

דרך הטארוט – חכמת קלפים מעשית