הנזיר אומר לך: האור שאת מחפשת נמצא אצלך בפנס

הנזיר עומד לבדו על פסגת ההר, עטוף בגלימה ומחזיק פנס שמאיר רק את הצעד הבא. הוא לא מפחד מהלבד, הוא זקוק לו. הוא יודע שאי אפשר למצוא את "האחד" לפני שמוצאים את ה"אני", ושחיפוש בחוץ בלי הבנה בפנים הוא פשוט בזבוז של זמן יקר.

המסר שלי אלייך: את הולכת לאיבוד בתוך ה"אנחנו"?, הנזיר נכנס לזוגיות שלך כדי להזכיר לך שגם בתוך הקשר הכי קרוב, את חייבת לשמור על האינדיבידואליות שלך. אם את מרגישה מחנק או ריקנות, זה בגלל ששכחת להאיר את הפינה הפרטית שלך. זוגיות בריאה מורכבת משני אנשים שלמים, לא משני חצאים שנשענים אחד על השני עד שהם קורסים. זמן אישי הוא לא בגידה בקשר, הוא הדלק ששומר עליו בוער.

העצה הפרקטית: צרי לעצמך "מרחב מקודש" בבית או בלו"ז ששייך רק לך. תחביב, לימוד או סתם שעה של שקט שבה בן הזוג לא מעורב. כשאת חוזרת מהזמן שלך עם עצמך, את מביאה איתך אנרגיה חדשה ומרתקת לקשר.

שאלה לעבודה: איך אני יכולה לשלב זמן אישי והתבוננות פנימית בתוך הזוגיות שלי?

השורה התחתונה: כדי להיות באמת יחד, את צריכה קודם כל לדעת להיות לבד.