כשהגוף כואב, הנשמה מחפשת – על פיברומיאלגיה ואלוהים

סיפור על כאב ואמונה: כשגופי נכנע לפיברומיאלגיה, גיליתי את עוצמתה של נשמה המחפשת תשובות. בתוך מטלות יומיומיות שהפכו לבלתי אפשריות ומאבק יומיומי בכאב בלתי נראה, מצאתי את אלוהים בנקודות השבר.

ישבתי על קצה הכיסא בחדר הראומטולוג, והוא הביט בי בעיניים כבדות ואמר, "הלחץ והחרדה שלך יהרגו אותך."

המילים האלו שקעו לתוך גופי כמו משקולת. הייתי שקועה עד צוואר בכאבים, תשושה ומיואשת. נאבקתי שנים בפיברומיאלגיה – כאב בלתי נגמר שנע כמטחנת בשר אטית ועקשנית דרך כל תא ועצם בגוף שלי. זה כאב מופשט, בעוצמה משתנה אך נוכחת, לפעמים שורף לוחץ ומעיק, ולפעמים קצת פחות. הכאב הזה, איך דרך להניח על השורש שלו באצבע, כאב ללא תסמינים פתולוגיים, ונדמה שאין דרך להימלט ממנו – הוא הולך איתי לכל מקום, עד היום (כבר 18 שנה).

ניסיתי תרופות, טיפולים, אפילו שיטות רוחניות, אך כלום לא שחרר אותי מהכאב, וזה רק הוסיף לעייפות ולייאוש.

חוץ מזה הייתי אימא צעירה לשבעה ילדים, שנדרשו לכל טיפת אנרגיה שנותרה בי. "איך אפשר להמשיך ככה?"  - זה כל מה שיכולתי לחשוב עליו. בכל פעם שניסיתי לעמוד שוב, התשישות והכאב משכו אותי למטה.

מאוד השתדלתי להסתיר את הכאב שלי מהילדים (מכל העולם). רציתי להיות האימא שהייתי פעם, זו שמצליחה להחזיק הכל בידיים ולנהל את הבית באנרגיה וברוגע. אבל בפועל, כל מטלה יומיומית הפכה לסיוט של ממש. דברים פשוטים – כמו לקפל כביסה, להכניס מצרכים למקרר או אפילו להרים שקית ניילון ריקה מהרצפה – הרגישו בלתי אפשריים. בכל פעם שהושטתי את היד להרים משהו, היה נדמה לי שהכתפיים שלי נתלשות מהמקום. המשימות הפשוטות ביותר דרשו ממני כוח פיזי ונפשי שלא היו לי, והלילות היו לילות ללא שינה שהפכו לחוב מצטבר בלתי ניתן לפירעון. למרות הכאב הבלתי נסבל הזה, ניסיתי להמשיך כאילו הכל כרגיל – אבל בתוכי, צללתי לתוך דיכאון שקט והרגשתי קרובה לקריסה.

כשהרופא המליץ על ללכת לפסיכיאטר ולהעזר בכדורים נוגדי דיכאון, התנגדתי נחרצות. "עד כאן. אני אולי עייפה וכואבת, אבל לא משוגעת..." (זה היה בימים בהם לא היתה מודעות ).

פיברומיאלגיה מאלוהים

בתוך המאבק הזה, בתוך הייאוש והכאב חסר המוצא, פניתי לאלוהים. זה היה מתוך חוסר אונים מוחלט. קראתי אליו, מבקשת שיכוון, שיעזור. ראיתי איך לאט לאט הכל קורס סביבי... הנישואין, ההורות, השפיות. לא יכול להיות שזה מה שאלוהים רוצה עבורי, ואם זו שעת מבחן, שייתן לי רמז כלשהו.

האמת כעסתי עליו. לא הצלחתי להבין למה הוא ראה לנכון שזה חשוב לחיים שלי. כאב כזה בהחלט לא יכול להוביל לאמונה עמוקה יותר, להיפך.

בסופו של דבר קרסתי. כל מה שפחדתי ממנו קרה, אבדתי הכל. אבל אז, בתוך הלבד, השתיקה והכאב, שמעתי בתוכי קול שקט ומנחם – נוכחות של חמלה ועידוד. מצאתי את עצמי לאט לאט מונחת בידיים גדולות יותר. אני אפילו לא יכולה לתאר לכם איזה ניסים קרו לי בדרך חזרה למעלה... והבנתי בדיוק מה היתה מטרת ההתמוטטות שזמין לי אלוהים.

מצאתי שכשאני סומכת עליו ומבקשת שילווה אותי, אני מרגישה הקלה.

הקשר שלי עם אלוהים לא הפחית את הכאבים (הזריקות דווקא כן), אבל הוא הפך אותו לנסבל יותר. פתאום הכאב לא היה חסר משמעות – הוא הפך לכלי, מורה דרך. הבנתי, שאולי, דווקא מתוך השבר, יש לי דרך ללמוד אמונה חדשה. מצאתי שכשאני סומכת עליו ומבקשת שילווה אותי, אני מרגישה הקלה. לא הקלה פיזית, אלא הקלה רוחנית, עוצמה שהצלחתי לשאוב מתוך החולשה.

אלוהים נתן לי מתנה בתוך הסבל – הוא לימד אותי לראות את הכאב הבלתי נראה של אחרים. אנשים שסוחבים סבל גדול מכל מיני סוגים – כמו מחלות אחרות, אבל גם כאב נפשי, שכול, בדידות, פחדים. הבנתי כמה קל להסתכל על אנשים בלי לדעת שהם כואבים מבפנים, בדיוק כמוני.

רק כאשר שיתפתי את הכאב שלי, אנשים התחילו לשתף אותי בכאב שלהם. זה היה כמו דלת שנפתחה. פתאום ידעתי: זה מה שאני רוצה לעשות, זה מה שאני רוצה להיות – להיות מקום עבור אחרים שסובלים ואין להם עם מי לחלוק. רוצה להיות המקום הזה שבו מותר לחלוק את הפחדים והכאבים הכי עמוקים, ולהרגיש בנוכחות אלוהים – רגע של שחרור, נחמה, ואפילו תחילת ריפוי.

מאז עברו הרבה מים בנהר. למדתי קריאה בקלפים ופתחתי את הגישה האישית שלי. הוספתי לסל הכלים הכשרות כמו NLP, יעוץ זוגי, הדרכת הורים, אימון אישי ועוד, ודרכם עוזרת לאנשים באמצע הדרך.

זה סיפור הפיברומיאלגיה האישי שלי - אבל גם שלכם

אצלי זה היה כאב הפיברומיאלגיה, הבושה, ההימנעות מלבקש עזרה, הצורך להתרומם מעל הכאב כדי לתפקד עם הילדים, ללמוד לצמוח ממנו כי הוא לא הולך להעלם... ובסופו של דבר האמונה בניסים שבאו והצילו אותי בכל כך הרבה דרכים. אצלכם זה כאב ממשהו אחר, כאב בו אתם זקוקים לעזרה מסוגים שונים.

כל אלה דברים שקלפי הטארוט יודעים לעזור לנו בהם ויודעים לפתוח לנו את התודעה כלפיהם.

1. לא להתבייש לבקש עזרה

• קלף חמש מטבעות מסמל מצבים של תחושת חוסר, בדידות או קושי כלכלי/רגשי. השיעור העמוק שבו הוא ההבנה שגם בזמנים החשוכים ביותר יש מי שיכול לעזור. במקרה שלי, הוא מתחבר לתהליך שבו למדתי לפנות לאלוהים ולפתוח את הלב לתמיכה מבחוץ. המסר לקוראים הוא: אל תהססו לפנות לעזרה – הסיוע מחכה מעבר לפינה, אם רק תאפשרו לו להיכנס.

• קלף שישה גביעים מדבר על תמיכה מהעבר או מחיבור למקורות מוכרים. השיעור כאן הוא להיזכר במי שהיה שם עבורנו בעבר ולחפש חיזוק במקום מוכר ובטוח. במקרה שלי, הקלף יכול לייצג את החזרה לרגעים פשוטים יותר, שבהם הקשר שלי עם עצמי ועם האחרים היה קל יותר.

2. להתרומם מעל הכאב

• קלף תשע חרבות קלף שמתאר חרדה עמוקה, פחדים שצפים בלילה ותחושה של לכודים במחשבות טורדניות. השיעור שבו הוא ההבנה שהכאב הזה, על אף שהוא מוחשי, הוא זמני, ושיש דרך לצאת ממנו. במקרה שלי, זה מסמל את הלילות המורכבים שבהם נאבקתי עם הכאב, ואת ההבנה שלמדתי שאחרי "הלילה", מגיע "הבוקר" עם הקלה משמעותית.

• קלף המרכבה מסמל נחישות, שליטה עצמית, ואמונה בכוח הפנימי להתגבר על מכשולים. במקרה שלי, הקלף מייצג את הדרך שבה לקחתי את השליטה על החיים שלי בחזרה והצלחתי לנווט את חיי למרות האתגרים הפיזיים והרגשיים. זהו מסר של תקווה ואומץ לכל מי שנמצא במסע דומה.

3. צמיחה מתוך הכאב

• קלף המגדל מתאר קריסה או משבר גדול שמוביל לשינוי מהותי. המגדל מזכיר לנו שלעתים אנו צריכים להתפרק כדי לבנות משהו חדש וחזק יותר. במקרה שלי, הוא משקף את התקופה שבה חוויתי קריסה אישית, אך היא הפכה למקפצה לצמיחה חדשה. המסר אלכם: שגם ברגעים שבהם הכול מתמוטט, יש אפשרות לגלות את הכוח לבנות מחדש.

• קלף שבעה מטות מדבר על נחישות ועמידה מול אתגרים, גם כשזה נראה בלתי אפשרי. הוא מייצג את ההתמדה שלי לעמוד מול הקשיים ולמצוא את הכוח הפנימי להמשיך. המסר כאן הוא שלא משנה כמה הדרך קשה, עמידה יציבה מול הקושי יכולה להיות ניצחון בפני עצמו.

4. להאמין בניסים

• קלף הכוכב מסמל תקווה, ריפוי, ואמונה באור שמוביל אותנו גם בתקופות הכי קשות. הקלף הזה תואם את הרגעים שבהם התחלתי להרגיש חיבור מחודש לאמונה ולמשמעות. הוא מזכיר לכולנו שלא משנה כמה הכול נראה חשוך, יש תמיד אור שמחכה לגלות להם את הדרך.

• קלף השמש קלף של שמחה, הארה ואנרגיה מחודשת. הוא משקף את הרגעים מצאתי מקור לשמחה בתוך כל הכאב, כמו למשל שמחה שהגיעה מהילדים. הוא אומר: גם אם הדרך קשה, גם אם כעת חושך בחייך ואת לא רואה את השמש, את יודעת בוודאות שהיא שם, ואת יודעת שתחזרי לראות אותה.

בדיוק כמו קלף חמשת המטבעות, גיליתי שהדלתות שלא דמיינתי לפתוח היו הדרך שלי לקבל עזרה.

כמו המרכבה, הבנתי שהכוח שלי להוביל את חיי טמון בי, גם ברגעים שבהם הכול נראה אבוד.

ואמנם מגדל חיי התמוטט, אבל במקומו למדתי לבנות מבנה יציב וחזק יותר.

אני יודעת איך זה מרגיש להיות לבד

אם את עוברת משהו קשה, אני מזמינה אותך לשתף אותי. אני כאן להקשיב, להיות עבורך, ולאפשר לך לחוות את התמיכה והאהבה שאני עצמי מצאתי כשהייתי במקום הכי נמוך. את לא לבד, וכמוני – אני מקווה שתמצאי בו מקום של כוח, תקווה ואמונה.

שלך, תמר קמר