האם אפשר להחזיר לזוגיות משיכה מינית שנעלמה?

זו שאלה לא פשוטה, והיא מעסיקה זוגות רבים לאורך זמן. אני שומעת אותה לא מעט, סביר להניח שגם אתם שומעים אותה סביבכם – "האם אפשר להציל את הזוגיות שלנו אם אין בינינו שום משיכה כבר שנים?, והאם אפשר להחזיר לזוגיות משיכה מינית שנעלמה מזמן?".

נתחיל מהסוף: תשובתי היא כן. בהחלט אפשר! אבל כדי לעשות זאת, עלינו להבין כמה דברים חשובים לפני שמתחילים את הדרך.

מה זו בעצם "משיכה"?

לרוב כשאנחנו חושבים על משיכה, אנחנו מתמקדים קודם כל בהיבט הפיזי – באותה תחושת "החשמל" שבין שני בני הזוג. אולם, המשיכה הזוגית האמתית, זו שמחזיקה את הקשר לאורך זמן, היא הרבה יותר מורכבת מזה.

משיכה רגשית, אינטליגנציה רגשית, אמון וכבוד הדדי – כל אלה הם המרכיבים שמייצרים קשר זוגי בריא, יציב ומשמעותי. כשיש משיכה פיזית בלבד, אך אין את המרכיבים הרגשיים, הקשר עלול להתמוטט. מה שמוביל אותנו לשאלה – אם המשיכה הפיזית והרגשית דעכה עם הזמן, האם יש אפשרות להחזיר אותה?

אז איך אנחנו מציתים מחדש משיכה מינית שנעלמה?

במקרים כאלה, חשוב קודם כל להבין שאין פתרון קסם. זה לא משהו שקרה בגלל סיבה אחת, ולא משהו שנוכל לתקן בן לילה. השינוי המיוחל דורש עבודה רבה של שני בני הזוג, ובמיוחד עבודה פנימית – הן בתפיסה האישית של כל אחד מהם, והן בקשר ביניהם. למה זה דורש עבודה רבה?, קלף השטן במצב הפוך יודע להסביר כל כך טוב. ונתחיל עם משמעות הקלף במצב רגיל, שם הוא מדבר על קושי לשלוט בתשוקות (מכל סוג, וגם מינית), ואם יש משהו שהשטן יודע לעשות מצוין, זה לשכנע את העולם שהוא לא באמת קיים. אם לא קיים אז גם אין בעיה. השטן לוקח את המודעות שלנו מהסיטואציה ומרדים אותה. הוא גורם לנו לחיות בשקר, שקר שעם הזמן אנחנו מאמינים בו. הוא גורם לנו לנרמל בעיה מאוד לא נורמאלית. כמו התמכרויות, שבירת מוסכמות, העדר גבולות ועוד. קלף השטן במצב הפוך עוזר לנו להבין נקודה נוספת, ההיפך מתשוקה גדולה הוא העדר תשוקה, דבר שגם הוא שובר גבול מסוג אחר. ואם שכנענו את עצמנו שאין בעיה, וכעת צריך לעשות שינוי תודעתי שיש בעיה ממנה התעלמנו זמן רב, גם התיקון ייקח זמן. הסיפור האישי של אורית ואלון ממחיש את העניין.

סיפור מהקליניקה:

הם נכנסו לחדר הייעוץ יחד, אבל משהו בהליכתם סיפר דווקא על המרחק שביניהם. אלון ואורית, בשנות ה-40 לחייהם, היו נשואים כבר עשר שנים, ולהם שלושה ילדים. כשישבו מולי, הם נראו כמו שני זרים שנאלצים לחלוק ספסל ציבורי. 

הם שתפו אותי שמזה שלוש שנים לא היה ביניהם כל מגע מיני או אינטימי. כששאלתי איך הם מרגישים עם העדר המגע ביניהם, השתררה שתיקה מביכה. אלון הסתכל בתקרה, ואורית פתאום התעניינה באיזו חתיכת חוט בלתי נראית על מכנסיה. כשהתעקשתי בעדינות, אורית שברה את השתיקה ואמרה: "אנחנו פשוט עייפים... אין זמן... יש כל כך הרבה על הראש". 

אלון הנהן, אבל הוסיף בקול רך: "זה לא רק הזמן. אני לא בטוח איך להתחיל בכלל. זה מרגיש מוזר עכשיו אחרי כל כך הרבה זמן שלא היינו יחד". 

המילים האלו כמו התגלגלו לחלל החדר, מתנגשות ומכות בנוכחותו של משהו ששניהם ניסו לא להרגיש. דיברנו על כך שחלפו כבר שלוש שנים בלי אינטימיות, ואורית ניסתה להצדיק: "אני לא חושבת שזה כזה נורא... יש זוגות שלא עושים סקס, ועדיין בסדר להם". 

אבל כשהבטתי בהם, ראיתי משהו אחר. אורית העיפה מבט מהיר לעבר אלון, כאילו מחפשת לראות אם הוא מסכים, והוא לא החזיר מבט. כששאלתי אותם איך הם מרגישים עם זה באמת, הפנים של אורית התרככו, והיא אמרה כמעט בלחישה: "אני מרגישה שהתרחקנו, אולי הייתי רוצה יותר, אבל אני לא יודעת איך לשנות את זה". 

אלון הביט בה, ועיניו ברקו כמו שהוא נזכר ברגעים אחרים. "אני זוכר איך היינו בהתחלה... הייתה משיכה מטורפת. היינו החברים הכי טובים. איך הגענו למצב הזה?". 

השיחה המשיכה, והכאב שלהם הפך מוחשי יותר. אורית הודתה שהיא מרגישה בודדה, זקוקה למגע של חיבה, גם אם לא מגע אינטימי של ממש, ואלון אמר שהוא מרגיש כאילו הוא לא רצוי יותר. אחרי כל כך הרבה פעמים בעבר שניסה להתקרב ונדחה, הוא לא מעז יותר להתקרב מפחד להידחות שוב.

העדר המיניות ביניהם הפך לסימפטום של ריחוק עמוק יותר, אבל הם לא הצליחו לשים על זה את האצבע עד עכשיו. הם לא הבינו שהעדר האינטימיות השפיע לא רק על הקשר הפיזי, אלא גם על החברות שלהם, על היכולת שלהם לצחוק יחד, לשתף רגשות, ולהיות שם אחד עבור השנייה. כל אחד מהם יצר לעצמו בועה פרטית של לחצים, כאבים, ותסכול, בלי שהשני יוכל לגעת בה, ואם מישהו בכל זאת נגע, ובטעות... זה התפוצץ על דברים אחרים לגמרי. 

אלון התוודה שכבר חשב על גירושין כאופציה, ואורית נשארה המומה ומופתעת, "זו פעם ראשונה שאתה מדבר על זה".

בנקודה הזאת, ברור היה לשניהם שהם רוצים משהו אחר, משהו ישן-חדש שיחזיר להם את הקסם שאבד.

איך אפשר להחזיר לזוגיות משיכה מינית שנעלמה?

במסגרת המפגשים השבועיים עם אלון ואורית, נגענו בבעיה בכמה היבטים:

1. התמקדות בצרכים הרגשיים 

השלב הראשון הוא לבחון את הצרכים הרגשיים של כל אחד מבני הזוג. לעיתים, המשיכה הפיזית דעכה לא בגלל שהזוגיות עצמה לא מצליחה, אלא כי אחד הצדדים מרגיש לא מסופק רגשית. אולי זהו חוסר בתקשורת, חוסר בהבנה, או אולי תחושה של הזנחה. במהלך התהליך הזוגי, אנחנו מבררים יחד את הצרכים, הערכים והרצונות של כל אחד. לפעמים, המפתח למשיכה מחודשת נמצא בהבנה הזו, ובתכנון משותף שיביא את הצרכים הללו לידי ביטוי.

2. שינוי הדינמיקה הזוגית

אם במשך שנים בני הזוג התרגלו לדפוס התנהגות מסוים, השגרה עלולה להפוך לכלא. השגרה, אותה שגרה שאנחנו אוהבים כל כך, יכולה להיות אויב כשהיא לא מביאה חידוש לקשר. אנחנו מבצעים שינוי בדינמיקה הזוגית, בודקים מה אפשר לעשות אחרת: מתי לא לקחת אחד את השנייה כמובן מאליו, איך אפשר להחיות את התקשורת הרגשית והפיזית ולמצוא מחדש את זמן האיכות ביחד.

משמאל >> קלף יום הדין, זהו קלף של תחיה מחודשת, התעוררות אחרי תקופה בה היינו רדומים. יש כאן הזדמנות להחזיר את מה שאנחנו רוצים להחזיר לחיים שלנו ובלבד שהפעם נלמד מהטעויות ונעשה את אחרת.

3. אינטימיות מחודשת 

מה שאני רוצה להדגיש פה, וזה אולי הלקח הכי חשוב, זה שהמשיכה והאינטימיות לא תמיד חייבות להיות מיניות. הם יכולים להתבטא בשיחה קרובה, בשיתוף רגשות, במפגשים רגשיים מחודשים, ביצירת קשר על בסיס תמיכה רגשית מגע של חיבוק ולנשיקה. האינטימיות הזוגית צריכה להיות משהו שמרגישים אותו גם בחיים היומיומיים.

4. פתיחות לשינוי

לא כל זוג מצליח להחזיר את המשיכה אחרי שנים רבות של שגרה, וזה נורמלי. אבל מה שמבדיל בין זוגות שמצליחים לאותם שלא מצליחים, זו נכונות להיות פתוחים לשינוי. לא מדובר כאן בשינוי חיצוני של איך אנחנו נראים או מה עושים ביום יום, אלא בשינוי פנימי – בשינוי הגישה שלנו אחד כלפי השני, בשינוי הקשר מתוך רצון אמתי להתקרב, ובקבלת האחר כפי שהוא.

האם זה אפשרי? בהחלט.

אבל על כל שינוי כזה להיות מלווה בעבודה משותפת ומחויבות הדדית. כשאחד מבני הזוג לא מוכן להשקיע, קשה מאוד להחיות מחדש את הקשר. השינוי הזה דורש זמן, דורש סבלנות ודורש מסירות רבה.

תהליך הדרגתי ולא פתרונות קסם

אין תוצאה מידית, ואין סיבה לחשוב שהשינוי יקרה בן לילה. אנחנו לא יכולים לצפות לאור בצד השני של המנהרה מיד. התהליך יכול לקחת זמן, אבל בסופו של דבר, כששני בני הזוג מגלים מחדש את הדרך לאהבה וקרבה – המשיכה חוזרת, לא בהכרח בצורה שבה היינו רגילים אליה, אך בצורה שהיא לא פחות מרגשת ומשמעותית.

תהליך החייאת הזוגיות של ערן ואורית:

הבנו הצרכים הרגשיים של כל אחד מהם.

במפגש הראשון, ביקשתי מכל אחד מהם לתאר מה הוא מרגיש שחסר לו בקשר. אלון הזכיר תחושת ניתוק ותחושה שהוא "לא מספיק חשוב" בחייה של אורית. אורית מצידה שיתפה שהיא מרגישה שחיקה רגשית ותחושת בדידות בתוך השגרה. בשלב זה, עבדנו על יצירת "מפה רגשית" משותפת שבה כל אחד הביע את הצרכים שלו – לא רק בזוגיות אלא גם כפרט. המטרה הייתה להחזיר את תחושת השותפות ולהבהיר כיצד כל אחד יכול לתמוך בצרכים של השני.

עבדנו על שינוי הדינמיקה הזוגית.

במפגשים הבאים, ביקשתי מהם לנסות "לפרוץ" את הדינמיקות הקבועות שלהם. במקום לבלות את הערבים במטלות אינסופיות או בבהייה בטלוויזיה, הצעתי להם ליזום פעילויות משותפות כמו משחקי חברה זוגיים, ערב שיתוף רגשות, או אפילו כתיבת פתקים קטנים שמביעים הערכה זה לזה. ברגעים שבהם אורית הצליחה להגיד לאלון: "אני מעריכה שאתה עוזר לי עם הילדים," וברגע שבו אלון הגיב: "אני אוהב שאת זוכרת מה אני צריך גם כשאת עסוקה," משהו התחיל להשתנות.

בנינו אינטימיות מחודשת

בשלב הזה, עברנו לפיתוח אינטימיות שאינה רק פיזית אלא רגשית. ביקשתי מהם להתחיל בפעולות קטנות – אחיזת ידיים, חיבוקים ספונטניים, שיחה של חמש דקות בלילה לפני השינה שממוקדת במה שהיה טוב באותו יום. אחד התרגילים כלל רשימת "חוויות קרבה" שכל אחד מהם זכר מהעבר. זה הוביל אותם להיזכר ברגעים המרגשים של תחילת הקשר, מה שעורר בהם רגש מחודש זה כלפי זו.

טיפלנו בקשיים שהיו סמויים מתחת לפני השטח

העייפות והלחצים לא נעלמו, אבל מציאת הזמן לשיתוף רגשי עזרה להם לפרוק עומסים ולחזק את תחושת השותפות. במקביל, עבדנו על זיהוי תבניות שמחבלות בקשר, כמו ביקורת עצמית או האשמות עדינות. במקום להתמקד במה שלא עובד, הם התחילו לחפש פתרונות – יחד.

נבנה הרצון לפתיחות לשינוי

השלב הקריטי היה לשחרר ציפיות ישנות ולהיות פתוחים לצורות חדשות של אהבה וחיבור. ביקשתי מהם לנסות דברים שמעולם לא עשו יחד – יציאה לריקודים, סדנה זוגית, או אפילו יצירת מרחב יומיומי שמוקדש לזוגיות בלבד.

התוצאה: תהליך הדרגתי

אלון ואורית לא "חזרו" למה שהיו פעם – הם מצאו קשר מחודש שמתאים למי שהם עכשיו. למרות שהדרך הייתה ארוכה ולא תמיד קלה, הם התחילו לבנות מחדש את תחושת הקרבה – דרך שיתוף, פתיחות, והתמסרות הדדית לשינויים.

מכאן, השיח עבר לשיקום המיניות כשלב מתקדם – אך תחילה היה עליהם להחזיר את הביטחון בקשר ולבנות אינטימיות רגשית שאינה תלויה אך ורק במשיכה פיזית.

בין השורות: תהליך כזה לא רק מחזיר את האינטימיות אלא יוצר בסיס איתן לזוגיות משגשגת ועמידה בפני לחצי היום-יום.

לסיכום:

כשאין יותר משיכה – אל תוותרו על הזוגיות שלכם. יש מקום לשינוי, יש מקום ליצירת אינטימיות מחודשת, ויש מקום לחיבור רגשי שמחייב עבודה משותפת, פתיחות לשינוי, והבנה עמוקה של הצרכים הרגשיים של כל אחד מבני הזוג.

אני מאמינה שכל זוג יכול למצוא מחדש את הדרך האחת אל השני. זה לא תמיד קל, וזה לא תמיד יקרה תוך זמן קצר, אבל עם מחויבות, עבודה והקשבה, ניתן להחזיר את הקרבה ולחדש את המשיכה – והכי חשוב, להתחבר מחדש אל מה שמייחד את הזוגיות שלכם.

שלכם, תמר קמר