אני עם הפרעות קשב וריכוז וכך נראה המוח שלי ביום רגיל.
יש מי שיגיד "מוסחת בקלות", אני מעדיפה את הגרסה של ה "יצירתית".
דוגמא ליום רגיל עם תכנית פשוטה: לרדת לקומת המטבח, להכין לי קפה, לחזור לחדר העבודה, לסגור את הדלת ולהיות פרודוקטיבית.
משימות על השולחן:
לכתוב מאמר לבלוג
להקדם עם הקורס שאני בונה עבורכן
לעבוד שעה על פיתוח האתר (גם בשבילכן)
יש לי שיעור שעתיים בזום (מוסיפה לסל הכלים שלי היפנותרפיה)
יש לי לתת ייעוצים (מתחילה בדרך כלל הצהריים)
אבל כל זה יחכה עד לאחר הקפה הראשון של הבוקר, בלעדיו אני לא מתפקדת.

כך נראית בעיית פרודוקטיביות אצלי
קפה, ויאללה עבודה. קל, נכון? אז זהו, שלא.
כבר בירידה במדרגות קפצו לי מחשבות לכל כיוון , בשלב זה אני עוד מצליחה לאפס את עצמי "קפה ואת עולה חזרה, בלי ברבורים".
במדרגה האחרונה אני כבר משכנעת את עצמי רק לבדוק מה יש במקרר כדי לפחות לתכנן בראש מה להכין לארוחת ערב.
אני מגיעה למטבח, פותחת את המקרר ובום – כרובית שבוכה לי: "אם לא תטפלי בי היום, אני נגמרת!"
אז אני פותחת את הטלפון לחפש מתכון לכרובית, כי כרובית זה החיים!!!. אוהבת אותה בכל ווריאציה, חושבת לעצמי: "אם מישהו מהילדים יגיע לשבת אני אכין שוב".
אני מתגלגלת ישר לשיחת טלפון עם אחד הילדים. שיחה שגולשת לכמה שיחות "מה העניינים, באים?" עם עוד כמה מהם, ונזכרת באמא שלי, לא ראיתי אותה מספיק לאחרונה, אם כבר טלפונים, לא תזיק עוד שיחה אחת.
אמא מספרת לי על איזה משהו חדש במועדון שלה, אבל אני לא ב 100% הקשבה, כי בדיוק ראיתי מהחלון את השכנה עוברת. אתמול הם היו במיון כי בעלה לא הרגיש טוב. אני יוצאת לדבר איתה, היא מספרת, ותוך כדי אני מחליטה להכין להם מרק חם, כי מרק זה רפואה לנפש.
בעוד אני מגלגלת בראש מתכוני מרקים כדי לבחור אחד מהם, היא מסיימת לדבר, מתבוננת בי עם חיוך מלא טוב לב, מחכה לתגובה שלי, אבל אין לי מושג מה היא אמרה...
אני מחייכת אליה חזרה, היא ממתינה... אני אומרת לה "ביי בינתיים ורפואה שלמה" ופונה לדרכי עם ההרגשה "איזה מטומטמת יצאתי".
אני נכנסת חזרה הביתה, וליד הדלת עומד חתול, אני מכוונת אותו ב "קיששששטא" אל בית בעליו, רודפת אחריו עד פינת המנגל, ורואה שהרוחות עשו שם קצת שמות... אני מתחילה קצת לארגן שם, שיראה שפוי.
נכנסת הביתה, רפאל צריך לצאת לסידורים, בדרך יעבור בסופר. "אנחנו צריכים משהו מהסופר?" הוא שואל. מכינה לו רשימת מצרכים, הוא נוסע, בדרך אני מתקשרת אליו שלוש פעמים כדי להוסיף דברים לרשימה, כשהוא בדיוק מסיים לשלם אני נזכרת בעוד כמה מצרכים דחופים..." – זה קבוע.
נכנסת לי הודעת אסמס, לאשר תור אצל הרופא, ברור ששכחתי ממנו ואין לי אפשרות ללכת... אז אני מבטלת ומנסה לתאם תור חדש באפליקציה. זה נהדר עבורי שאני לא צריכה להתמודד עם חוסר שביעות הרצון של הפקיד, ומבצעת את זה אונליין, ואפילו מקבלת מחמאה "תאום התור בוצע בהצלחה". סוף סוף משהו הצליח הבוקר...
מכניסה את הביקור ליומן, מגלה שתיאמתי על זמן יעוץ, שוב מבטלת, שוב מתאמת, שוב "עבר בהצלחה".
איפה הייתי? אה, נכון – הקפה שלי! אבל בינתיים כבר צהריים, ושום דבר מהתוכנית המקורית לא קרה.
עוד מעט כבר מתחילה עם יעוצים, ואני? עדיין בלי קפה, ובטח שלא פרודוקטיבית...
עוד יום בו אני מוצאת את עצמי עד השעות הקטנות של הלילה עובדת עם בעיית פרודוקטיביות וללא יכולת ניהול זמן טובה.
איך משתלטים על מוח שמתפזר לכל כיוון?
חשבתי על כמה רעיונות פרודוקטיביים.
אם גם אתם עם הפרעות קשב, זה יכול להועיל גם לכם...
האמת עוד לא ניסיתי אותם, זה טרי מהרגע... אולי אתחיל מחר.
קובייה מחליטה –
אכתוב על פתק 6 משימות חשובות (אמספר אותן), אזרוק קובייה, ואתחיל במשימה ראשונה מהמספר שיצא. אין ויכוחים.
פתקים נגד פיתויים –
אדביק בכל הבית פתקים עם "תעשי רק קפה!", "ארוחת צהרים תחכה!", "מי שיפריע לי יקבל חסימה!"., "אני פרודוקטיבית" וכאלה...
שומר מסך חצוף –
כל שלוש ארבע דקות שומר המסך מתעורר ועליו כיתוב בולט "ראיתי אותך, אני עוקב אחרייך, את שוב מתפזרת, בלי הסחות דעת, זמן עבודה"
מראה מראה שעל הקיר –
מי הכי פרודוקטיבית בעיר?" - לשים מראה מול הפנים ומעליה לרשום את זה.
שוחד עצמי - שיטת הגזר
אבטיח לעצמי פרס על כל שעה עבודה נטו. למשל: על כל שעה עבודה או שעת
יעוץ שנתתי אזכה ברבע שעה בפרק של בסדרה אהובה עליי, או רבע שעה של משהו אחר. אבל רק אחרי שהזזתי משהו בענייני עבודה!
קנסות – בשיטת השוט
אעשה דיל עם עצמי, אם לא עבדתי לפחות 5 שעות ביום, אני חוטפת קנס של 100 ₪, אולי אחשוב על קנס אחר... כזה שלא כיף לי לעשות.
חברות לעבודה -
לקבוע עם חברה לעבוד יחד בזום. בלי פטפוטים, כל אחת עושה את שלה, והמצלמה מצלמת! אין משחקים
העמדת פנים דרמטית -
"לשחק אותה" כאילו את בעונה חדשה של "המשרד". אני הדמות הראשית, והמשימה שלי היא להשיג תפוקות גבוהות אחרת אני מפוטרת. משחק זה החלום שלי, אז אעמיד פנים (אני טובה בזה, שנים על גבי שנים של ניסיון) ונראה איך זה זורם...
מה אתם אומרים?
יש לכם רעיונות יותר מוצלחים עבורי?
לחובבי הטארוט:
מה אומרים הקלפים על בעיית פרודוקטיביות?
קלפי הטארוט מלאים בתובנות על פרודוקטיביות, התמדה וניהול זמן.
מצרפת קישור בתגובה ראשונה למאמר המלא בבלוג

שלושה מטבעות: "מי יודע לעבוד בצוות?"
הקלף הזה מזכיר לך משהו פשוט: לא הכל את חייבת לעשות לבד.
מה זה אומר? תני משימות לאחרים, אל תתפדחי לבקש עזרה.
טיפ לחיים: אם את מוצאת את עצמך טובעת במשימות, שכרי נער שליחויות. גם זה סוג של צוות.
מוסר השכל: ביחד תמיד יוצא יותר טוב – וגם אם לא, לפחות יש את מי להאשים :).

שמונה מטבעות: "פשוט תעבדי, יאללה!"
הקלף הזה זה ההוא שיושב מולך בעבודה ואומר: "מה את עושה עם הטלפון?! תתמקדי!"
מה זה אומר? תמצאי משימה אחת ותתני לה את הנשמה. לא להתחיל 20 דברים ולסיים חצי... כלום.
טיפ פרקטי: תעשי לך רשימת משימות. ואל תגזימי – עדיף שתיים שנסגרות מאשר עשר שנגררות.
מוסר השכל: מי שעובדת קשה – מגיעה רחוק. מי שמחפשת קיצורי דרך – מגיעה לספה מול הטלוויזיה.

מלך המטות: "קחי פיקוד, גברת!"
זה קלף שמזכיר לך שאם את לא תיקחי שליטה, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך.
מה זה אומר? תעשי לעצמך תוכנית עבודה ותעמדי בה, כאילו את הבוסית הכי קשוחה שיש.
טיפ פרקטי: תכתבי לעצמך את המשימות הגדולות של היום ותזכירי לעצמך למה זה חשוב.
מוסר השכל: אם את לא מנהלת את הזמן שלך, הזמן מנהל אותך. ומאמיני לי, הוא לא נחמד.

שישה מטות: " יאללה, כפיים לעצמך!"
הקלף הזה אומר לך לעצור ולחגוג את הניצחונות הקטנים.
מה זה אומר?
סיימת משימה? תקני לך קפה או שוקולד. מגיע לך!
טיפ פרקטי: תחלקי את המשימות לצעדים קטנים – וכל פעם שסיימת משהו, תעשי ריקוד ניצחון.
מוסר השכל: מי שלא חוגגת את ההישגים שלה, נשארת עם התחושה שהיא לא עושה כלום.

שני מטבעות: "תמצאי איזון, מתוקה"
כאן אנחנו מדברים על לאזן בין כל הטירוף. החיים זה לא רק עבודה – אבל גם לא רק נטפליקס.
מה זה אומר? תעשי סדר עדיפויות ותזכרי לשים גם את עצמך ברשימה.
טיפ פרקטי: שימי לך טיימר למשימות (עובדים שעה, נחים 10 דקות). ואם את מרגישה שאת על הקצה – צאי להליכה.
מוסר השכל: גם ללהטט צריך לדעת איך. מי שלא שומרת איזון – נופלת.

אביר המטות: "אל תחשבי יותר מדי, פשוט תתחילי!"
קלף של "יאללה, תפסיקי לחשוב על זה ותעשי כבר משהו."
מה זה אומר? אל תחכי להשראה שתיפול עלייך כמו מטאור. תתחילי, והיא כבר תבוא.
טיפ פרקטי: בוחרת משימה אחת מהערימה ופשוט מתחילה. בלי שאלות, בלי תירוצים.
מוסר השכל: יותר מדי מחשבות מובילות למיטה. פחות מחשבות – למעשים.

אס החרבות: "שקט! תני למוח לנשום."
זה קלף של בהירות. כמו להגיד לעצמך: "די עם הבלגן, יש פה מטרה."
מה זה אומר? לפני שאת עושה משהו, תבררי עם עצמך מה חשוב באמת.
טיפ פרקטי: כתבי מילה אחת שתסכם לך את היום: "מה המטרה שלי?" ושימי אותה מול העיניים.
מוסר השכל: כשהראש צלול, הכול זורם. כשהוא מלא שטויות, את מגיעה לשום מקום.
אז מה השיעור?
הקלפים האלה הם בעצם החבר/ה הכי טובה שלך, זו שאומרת לך את האמת בפנים:
אל תתפזרי.
תעשי דברים קטנים כל יום.
תחגגי את ההישגים שלך.
ותזכרי שהכול אפשרי – רק אם תתחילי לזוז.
יאללה, קחי קלף ותתחילי לעבוד 😉.
איך להשתמש בהם?
לפני העבודה, תעשי פריסת קלף אחד (או שלושה) כדי לקבל השראה ולמקד את היום שלך. תשאלי:
מה יעזור לי להיות פרודוקטיבית היום?
איך אוכל להתמקד במה שחשוב?
מה עליי לשים במרכז היום שלי?
כל קלף יכול לתת לך פרספקטיבה אחרת ולדרבן אותך לפעולה! 😊
אם יש לך רעיונות נוספים
מחשבות שרוצה לשתף
אשמח לתגובתך כאן למטה. מבטיחה להתייחס.
עד אז בהצלחה
עם המון אהבה
תמר קמר
Comments