"אלוהים, תן לי אהבה פשוטה"

אף פעם לא התאהבתי ברמות מטורפות.

ותמיד אמרתי שאני מוכנה להתאהב ברמה מטורפת.

אפילו על חשבון שברון לב...

אחרי השברון כבר יהיה לי מספיק זמן להתרומם מחדש.

רציתי להרגיש את זה פעם.

איך זה להיות מאוהבת כמו בסרטים.

עם כל ה"סרט" של אחרי...

להיטרף.

להשתגע.

אבל ממש, ממש.

לא לישון ממחשבות עליו בלילות.

♥

כך חשבתי.

עד הרגע שהיא הופיעה אצלי.

התיישבה מולי שפופה, עצובה.

עם עיניים אדומות מבכי של חודשים.

ופנים שכבר מזמן שכחו איך מחייכים.

ישבה כבויה.

מאוהבת.

שבורת לב.

ומטורפת מאהבה נכזבת.

אחרי הקריאה בקלפים

(שאגב בישרו על אור גדול בקצה המנהרה),

סיפרתי לה את מה שסיפרתי עכשיו גם לכם.

רציתי לפתוח לה צוהר למחשבה.

שלפחות היא חוותה אהבה כזאת.

שתתייחס אליה כאל זכות לדעת לאהוב.

ובעזרת ה', תבוא בקרוב אהבה חדשה,

כמו שראינו בקלפים.

אבל היא הרימה אליי שתי עיניים מדממות,

וענתה לי:

"אפילו למות

יותר קל מלב שבור.

למות זה פעם אחת ודי.

לב שבור...

זה לקום כל בוקר,

ולרצות למות מחדש."

♥

אז אנא, אלוהים...

יש לי בקשה חדשה.

תן לי אהבה פשוטה. ❤️

תמר קמר