תשעה מטות הוא קלף שמסמל חוסן, כוח עמידה והתמדה. 

הדמות בקלף נראית חבושה ופצועה מהקרבות, אך היא אינה מוותרת, היא עומדת על המשמר, מוכנה להגן על מה שהשיגה. בהקשר של לא לאבד את עצמך בתוך ההורות, תשעה מטות מייצג את שלב ה"חוסן האימהי". זהו הרגע שבו את עייפה, אולי קצת שחוקה מהדרישות האינסופיות, אבל את מסרבת לתת לזהות האישית שלך להיעלם. זהו קלף של הגנה על הניצוץ האחרון שנשאר לך.

הנה כמה תובנות שתשעה מטות יכול להציע:

חוסן פנימי: הקלף מזכיר לך שאת חזקה יותר ממה שאת מרגישה. גם כשאת מותשת מהטיפול בשבעה ילדים, יש בך גרעין פנימי שלא ניתן להכריע. שמרי עליו.

עמידה על המשמר: זהו זמן שבו את צריכה להיות ערנית, אל תתני לעייפות לגרום לך לוותר על הדברים הקטנים ששומרים עלייך (כמו שעת קריאה, אימון או זמן יצירה). אלו ה"חומות" שלך.

למידה מניסיון: הפציעה של הדמות מעידה על ניסיון עבר. את כבר יודעת מה קורה כשאת שוכחת את עצמך. השתמשי בידע הזה כדי לא לחזור על טעויות העבר ולהציב גבולות מראש.

התמדה בדרך: הקלף אומר לך: "אל תוותרי עכשיו". את קרובה מאוד להישג או לאיזון שאת מחפשת. עוד מאמץ קטן של שמירה על הגבולות שלך, והסערה תחלוף.

שאלות למחשבה:

• על איזה חלק בזהות שלך את מרגישה שאת צריכה "להילחם" או לעמוד על המשמר כרגע כדי שלא ייעלם?

• איך את יכולה להשתמש בנסיון העבר שלך כדי לזהות מתי את עומדת "לאבד את עצמך" ולעצור בזמן?

יש רגעים שבהם את כבר עייפה מלהילחם על המקום שלך. שוב להציב גבול, שוב להזכיר שאת צריכה זמן, שוב להתעקש לא לוותר על משהו שחשוב לך. תשעה מטות מכיר את העייפות הזאת. הוא לא מציג כוח נוצץ וחסר מאמץ, אלא כוח של מי שכבר עברה דרך ארוכה ועדיין בוחרת לשמור על מה שיקר לה.

אולי הניסיון כבר לימד אותך לזהות את הסימנים שמופיעים כשאת מתחילה להיעלם. את נעשית עייפה יותר, עצבנית יותר, מפסיקה ליצור, דוחה שוב ושוב את הדברים שלך ומגלה שכל האנרגיה שלך מופנית החוצה. אלה הרגעים שבהם כדאי לך להיות קשובה במיוחד ולא לחכות עד שלא יישאר ממך דבר.

אבל לשמור על עצמך לא אומר שאת צריכה לחיות כל הזמן במצב של מלחמה. החוסן שלך נמצא גם ביכולת ללמוד מהעבר ולבנות מראש את הגבולות שישמרו עלייך. את כבר יודעת מה המחיר שאת משלמת כשאת מוותרת על עצמך יותר מדי. השתמשי בידע הזה לא כדי להילחם חזק יותר, אלא כדי לזהות מוקדם יותר מתי הגיע הזמן לעצור, להגן על מה שחשוב לך ולומר: על החלק הזה בי אני לא מוותרת.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט