עשרה מטות הוא קלף שמסמל עומס יתר, אחריות כבדה ותחושה של נשיאת כל הנטל על הכתפיים. 

הדמות כפופה תחת משקל המטות, מתקשה לראות את הדרך קדימה, ובהקשר של לא לאבד את עצמך בתוך ההורות, עשרה מטות הוא תמרור אזהרה. הוא מזכיר לך שכשאת לוקחת על עצמך את הכל לבד, ה"אני" שלך נמחץ תחת כובד המשימות.

הנה כמה תובנות שהעשרה יכול להציע:

האצלת סמכויות: את לא חייבת לסחוב את כל עשרת המטות לבד. שחררי משימות לבן הזוג, לילדים או לעזרה חיצונית. כשאת משחררת נטל פיזי, את מפנה מקום לנשימה רגשית.

לראות את המטרה: הדמות בקלף לא רואה את הבית כי המטות מסתירים לה. אל תתני ל"תחזוקה" של החיים להסתיר לך את מי שאת ואת החלומות שלך.

ידיעת הגבול: הקלף מזמין אותך לבדוק  האם כל האחריות הזו באמת שלך, או שלקחת על עצמך "תיקים" של אחרים?

סוף המסע: העשרה הוא הקלף האחרון בסדרת המספרים. הוא אומר לך: הגעת לקצה היכולת במתכונת הזו. הגיע הזמן לשנות גישה כדי לא לקרוס.

שאלות למחשבה:

• אילו שני "מטות" (משימות או דאגות) את יכולה להניח מיד מהידיים כדי להזדקף ולראות את עצמך שוב?

• איך העומס הנוכחי משרת את הנטייה שלך "לאבד את עצמך", ומה יקרה אם תסכימי להיות פחות "סוחבת" ויותר "נוכחת"?

לפעמים את כל כך עסוקה בלשאת את החיים על הכתפיים, עד שאת כבר לא מצליחה לראות אותם. עוד משימה, עוד אחריות, עוד משהו שרק את זוכרת שצריך לעשות, ובתוך כל העומס הזה השאלה מה את רוצה או צריכה הופכת כמעט לבלתי אפשרית.

עשרה מטות מזמין אותך לא לשאול איך את יכולה להיות חזקה יותר ולסחוב טוב יותר, אלא למה את סוחבת כל כך הרבה מלכתחילה. אילו מהמטות באמת שייכים לך? אילו אפשר להעביר למישהו אחר? ועל אילו אולי אפשר פשוט לוותר, גם אם הדברים לא ייעשו בדיוק כפי שהיית עושה אותם בעצמך?

את לא צריכה להוכיח את האהבה שלך למשפחה דרך כמות המשקל שאת מסוגלת לשאת. לפעמים הדרך לחזור לעצמך מתחילה דווקא ברגע שבו את מניחה משהו מהידיים, מזדקפת ומגלה כמה מקום מתפנה בחיים כשאת מפסיקה להיות האדם שסוחב את הכול.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט