הנזיר אומר לך: האור שאת מחפשת נמצא אצלך. כווני את הפנס קרוב.

הנזיר עומד לבדו על פסגת ההר, עטוף בגלימה ומחזיק פנס שמאיר רק את הצעד הבא. הוא לא מפחד מהלבד, הוא זקוק לו. הוא יודע שאי אפשר למצוא את "האחד" לפני שמוצאים את ה"אני", ושחיפוש בחוץ בלי הבנה בפנים הוא פשוט בזבוז של זמן יקר. 

המסר שלי אלייך: תפסיקי לרוץ מדייט לדייט רק כדי לא להיות לבד עם המחשבות שלך. הנזיר מזמין אותך לקחת צעד אחורה מהמרדף ולהיכנס פנימה. אהבה היא לא משהו שמשלים אותך, היא משהו שפוגש אותך כשאת כבר שלמה. אם את מרגישה אבודה, זה בגלל שאת מחפשת אישור חיצוני לערך שלך. קחי זמן לעצמך, תביני מה באמת חשוב לך (ולא מה שהחברה או המשפחה אומרים), ותגלי שכשאת מאירה את עצמך מבפנים, האדם הנכון פשוט יראה את האור שלך ויגיע. 

העצה הפרקטית: קבעי לעצמך "דייט עם עצמך" פעם בשבוע. בלי טלפון, בלי הסחות דעת. לכי לסרט, לבית קפה או לטיול לבד. תלמדי ליהנות מהחברה של עצמך עד שלא תהיי מוכנה להתפשר על מישהו שפחות טוב מהשקט שלך. 

תשאלי את עצמך: מה אני יכולה ללמוד על עצמי בזמן שאני מחפשת אהבה? 

השורה התחתונה: מי שלא טוב לה עם עצמה בחושך, לא תמצא גאולה גם באור של מישהו אחר.

קחי איתך את המסר שקיבלת, ותני לו ללוות אותך בדרך אל האהבה שאת מבקשת לעצמך.

המסר דיבר אלייך? עורר בך מחשבה או גרם לך לראות משהו קצת אחרת? אשמח שתכתבי לי מה לקחת ממנו איתך.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט