הכוכב אומר לך: האור שבקצה המנהרה הוא את 

הכוכב מופיע אחרי הסערה של המגדל. אישה עירומה כורעת ליד המים, שופכת מים מהכדים אל האדמה ואל הנחל, היא לא שומרת לעצמה דבר, היא בנתינה מוחלטת, מחוברת ליקום ולכוכב המנצנץ מעליה. זהו קלף של אופטימיות צרופה וחיבור לייעוד. 

המסר שלי אלייך: תפסיקי לדאוג "מתי זה יקרה" ותתחילי להאמין שזה כבר בדרך. הכוכב מזמין אותך להשיל את המגננות והציניות שצברת במסע. האור הפנימי שלך הוא המצפן הכי חזק שיש לך, כשאת מקרינה תקווה ואמונה, את הופכת למגדלור שמושך אליו נשמות דומות. אהבה אמיתית לא נבנית על פחד מכישלון, אלא על היכולת להאמין שמגיע לך טוב. שמרי על לב פתוח, היקום מקשיב למשאלות הלב שלך ברגע שאת מפסיקה לפקפק בהן. 

העצה הפרקטית: עשי תרגיל של "הודיה על העתיד". כתבי לעצמך כל בוקר שלושה דברים שאת מודה עליהם כאילו הם כבר קרו באהבה. האנרגיה של האמונה תגרום לך לפעול מתוך רוגע ולא מתוך לחץ. 

תשאלי את עצמך: איך אני יכולה לשמור על תקווה ואמונה במסע שלי לאהבה? 

השורה התחתונה: כשיש כוכב שמאיר לך את הדרך, החושך כבר לא מפחיד, הוא פשוט הרקע ליופי שלך.