יש תקופות שבהן הלבד הוא בדיוק מה שאנחנו צריכות.

אחרי פרידה, אכזבה או קשר שפצע אותנו, הלבד נותן לנו מקום לנשום. להקשיב לעצמנו. לאסוף את החלקים שהתפזרו בדרך.

אבל יש רגע שבו הלבד, שהיה פעם מקום של ריפוי, מתחיל להפוך למקום של הרגל.

אנחנו כבר יודעות להסתדר לבד. התרגלנו לשקט. בנינו שגרה. ואפילו המחשבה להכניס מישהו חדש לחיים מתחילה להרגיש כמו הפרעה.

כשאני מתבוננת בנזיר, אני פוגשת אדם שבחר לעצור כדי להכיר את עצמו טוב יותר. אבל הוא לא עצר כדי להישאר שם לנצח. ההתבוננות היא חלק מהדרך, לא היעד.

אולי זה בדיוק השיעור שהנזיר מביא אל השאלה שלך.

כדי לפתוח את הלב לאהבה חדשה, כדאי לעצור לרגע ולשאול את עצמך: האם אני באמת זקוקה לעוד זמן עם עצמי, או שאני כבר משתמשת בלבד כמקום שמגן עליי מפני האפשרות להיפגע שוב?

יש הבדל גדול בין לבחור להיות לבד לבין להסתתר בתוך הלבד.

הנזיר מזכיר לנו שהשקט יכול ללמד אותנו הרבה. הוא עוזר לנו להבין מה חשוב לנו, מה למדנו מהקשרים הקודמים, ואיזו זוגיות אנחנו באמת מבקשות לעצמנו. אבל בשלב מסוים, כל התובנות האלה מבקשות לפגוש את החיים עצמם.

אני מזמינה אותך לשאול את עצמך: האם הלבד שלי היום מרפא אותי, או שהוא כבר מתחיל להרחיק אותי מהאהבה שאני מבקשת לעצמי?

אם התשובה מורכבת, אל תמהרי לשנות דבר. רק תהיי כנה עם עצמך. לפעמים עצם ההבנה שהגיע הזמן לצאת קצת יותר אל העולם, היא כבר הצעד הראשון.

זה, בעיניי, אחד השיעורים היפים ביותר של הנזיר: הלבד יכול להיות מורה נפלא, אבל הוא לא נועד להיות הבית הקבוע של הלב.

לסיום יקרה,

אם הרגשת שהמסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך להמשיך לקרוא בקטגוריית "מה זאת אהבה?" – שיעורים באהבה ומערכות יחסים. מחכים לך שם מאמרים על אהבה, זוגיות, פרידות, תקשורת וכל מה שקורה בדרך אל קשר בריא ומיטיב.

ולפעמים, במיוחד אחרי פגיעות, אכזבות או מערכות יחסים שהשאירו צלקות, מסר אחד או מאמר טוב הם רק תחילת הדרך. יש דברים שהלב מחזיק כל כך הרבה זמן, עד שקשה לראות אותם לבד.

אם תוך כדי הקריאה תגלי שיש בך משהו שעדיין מבקש להשתחרר, תדעי שאת לא חייבת לעבור את הדרך הזאת לבד. לפעמים שיחה אחת טובה יכולה לעשות סדר, להאיר נקודה שלא ראינו, ולעזור ללב להאמין מחדש.

ואם את מרגישה שזה הזמן שלך לפתוח את הלב לאהבה חדשה, אשמח להיות שם בשבילך.

בהצלחה,

תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית