יש פרידות שמסתיימות ביום שבו הקשר נגמר.

ויש פרידות שממשיכות לחיות בתוכנו הרבה אחרי.

אנחנו כבר לא ביחד, אבל עדיין מנהלות איתו שיחות בראש. עדיין חוזרות לרגעים שהיו. עדיין שואלות את עצמנו מה היינו יכולות לעשות אחרת. ועדיין, עמוק בפנים, חלק קטן מהלב מחכה שמשהו ישתנה.

לפעמים האדם כבר הלך.

אבל המקום שהוא תופס בלב שלנו עדיין נשאר.

כשאני מתבוננת בקלף המוות, אני לא רואה סוף. אני רואה מקום שמתפנה כדי שמשהו חדש יוכל להיכנס.

אולי זה בדיוק השיעור שהמוות מביא אל השאלה שלך.

כדי לפתוח את הלב לאהבה חדשה, לפעמים לא צריך ללמוד איך לאהוב שוב. צריך קודם להסכים להיפרד באמת ממה שכבר איננו.

להיפרד לא רק מהאדם, אלא גם מהחלומות שלא התגשמו. מהתקווה שאולי הכול עוד יחזור להיות כמו פעם. מהכעס, מהאשמה, ומהשאלה "למה זה קרה לי?"

כי כל עוד חלק מהלב עדיין מחזיק בעבר, קשה לו מאוד לפנות מקום לעתיד.

זה לא אומר לשכוח.

זה לא אומר למחוק.

זה אומר להסכים שהסיפור ההוא הסתיים, כדי שהסיפור הבא יקבל הזדמנות אמיתית להתחיל.

אני מזמינה אותך לשאול את עצמך: האם יש משהו מהעבר שאני עדיין מחזיקה, למרות שהוא כבר מזמן לא מחזיק אותי?

אם התשובה כואבת, תהיי עדינה עם עצמך. יש פרידות שלוקח להן זמן להסתיים גם בתוך הלב. וזה בסדר. ריפוי לא קורה ביום אחד.

אבל הוא כן מתחיל ברגע שבו אנחנו מפסיקות להיאחז במה שכבר איננו, ומסכימות לפנות מקום למה שעוד יכול להגיע.

זה, בעיניי, אחד השיעורים היפים ביותר של קלף המוות: כל סוף שמכאיב לנו כל כך, הוא גם ההזדמנות של הלב להיוולד מחדש.

לסיום יקרה,

אם הרגשת שהמסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך להמשיך לקרוא בקטגוריית "מה זאת אהבה?" – שיעורים באהבה ומערכות יחסים. מחכים לך שם מאמרים על אהבה, זוגיות, פרידות, תקשורת וכל מה שקורה בדרך אל קשר בריא ומיטיב.

ולפעמים, במיוחד אחרי פגיעות, אכזבות או מערכות יחסים שהשאירו צלקות, מסר אחד או מאמר טוב הם רק תחילת הדרך. יש דברים שהלב מחזיק כל כך הרבה זמן, עד שקשה לראות אותם לבד.

אם תוך כדי הקריאה תגלי שיש בך משהו שעדיין מבקש להשתחרר, תדעי שאת לא חייבת לעבור את הדרך הזאת לבד. לפעמים שיחה אחת טובה יכולה לעשות סדר, להאיר נקודה שלא ראינו, ולעזור ללב להאמין מחדש.

ואם את מרגישה שזה הזמן שלך לפתוח את הלב לאהבה חדשה, אשמח להיות שם בשבילך.

בהצלחה,

תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית