יקרה,

לפעמים מה שהכי קשה לנו לשחרר הוא לא האדם עצמו, אלא מה שחשבנו שיכול היה להיות.

אולי את מתגעגעת לא רק למה שהיה, 

אלא לעתיד שדמיינת, 

לקשר שיכול היה להתפתח, 

לשיחות שלא התקיימו, 

לחוויות שלא קרו ולגרסה של האדם שקיווית שתפגשי. 

ולכן הפרידה מרגישה לפעמים כמו ויתור לא רק על המציאות, אלא גם על האפשרות.

כאן מגיע הקוסם.

הוא קלף של פוטנציאל, של אפשרויות ושל היכולת לראות מה עוד יכול להיוולד. אבל הוא גם מזכיר לך משהו חשוב: פוטנציאל אינו מציאות.

לפעמים אנחנו מתאהבות במה שיכול להיות הרבה יותר ממה שבאמת היה. הדמיון משלים את החסר, הזיכרון מדגיש את הרגעים היפים, והלב ממשיך להחזיק בסיפור שלא הספיק להתממש.

לכן אולי השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך עכשיו היא לא "איך אני משחררת אותו?", אלא:
האם אני מתגעגעת למה שהיה, או למה שקיוויתי שיהיה?.

זו לא שאלה שנועדה לבטל את האהבה או את הכאב, היא נועדה לעזור לך להפריד בין המציאות לבין החלום שנבנה סביבה.

כי כל עוד חלק ממך עסוק במה שהיה יכול להיות, פחות מהאנרגיה שלך פנוי למה שעוד יכול להיות.

והקוסם מזכיר לך שהכוח שלך נמצא דווקא כאן, לא ביכולת לשנות את מה שכבר קרה, אלא ביכולת ליצור את מה שעדיין פתוח בפנייך.

אז הסתכלי בעיניים טובות על מה שהיה. 

מה באמת קיבלת מהקשר הזה? 

מה באמת התקיים ביניכם? 

ומה נשאר בעיקר בעולם התקווה והדמיון?

אולי התשובות יכאבו קצת, אבל הן גם יכולות לשחרר אותך מהצורך להמשיך להחזיק סיפור שמעולם לא הפך למציאות.

ואל תכעסי על עצמך אם את עדיין חושבת עליו, הלב לא עובד לפי פקודה, אבל בכל פעם שאת מוצאת את עצמך חוזרת אל העתיד שדמיינת איתו, נסי להזכיר לעצמך: החיים לא מתקיימים בפוטנציאל, הם מתקיימים במציאות.

והמציאות שלך עדיין מלאה באפשרויות.

הקסם לא נמצא במה שאיבדת, הוא נמצא בכל מה שאת עדיין יכולה לברוא.

❤️

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית