יקרה,

לפעמים מה שקשה לשחרר הוא לא האדם עצמו, אלא המחשבה שהקשר לא באמת היה חייב להסתיים.

את חוזרת שוב ושוב אל העבר ומנסה למצוא את הרגע שבו הכול השתבש. 

אולי עוד שיחה הייתה משנה משהו,

אולי ייעוץ בזמן היה מציל את הקשר,

אולי האדם הנכון היה אומר את המשפט הנכון,

אולי עוד ניסיון אחד היה מוביל אתכם לסוף אחר.

זו הדרך של הלב להתמודד עם אובדן: לחפש פתרון.

אבל כל עוד את מאמינה שהיה פתרון שלא נוסה, קשה באמת לקבל שהסיפור הסתיים.

כאן מגיע הכהן הגדול ומזכיר לך משהו חשוב: לא כל קשר מסתיים בגלל שחסר ידע, עצה או ניסיון.

לפעמים אנשים מקבלים עצות טובות ובכל זאת בוחרים אחרת, לפעמים נאמר כל מה שהיה צריך להיאמר, נעשה כל מה שהיה אפשר לעשות, ועדיין הקשר מגיע לסיומו, וזה אולי הדבר שהכי קשה לקבל.

כי הרבה יותר קל לחשוב שעדיין קיים פתרון איפשהו, מאשר להסכים שאולי אין עוד מה לתקן.

הכהן הגדול מזמין אותך להניח בצד את כל גרסאות ה"אילו": אילו נאמרו המילים הנכונות, אילו הגיע האדם הנכון, אילו עשיתם עוד ניסיון.

לא משום שהאפשרויות האלה לא היו יכולות לשנות משהו, אלא משום שהן שייכות לעולם שלא קרה.

החיים שלך מתרחשים לא במה שהיה יכול להיות, אלא במה שהיה,

והשלווה שלך לא חייבת להגיע מהרגע שבו תגלי מה הייתה הטעות או איזה פתרון היה חסר, היא יכולה להגיע דווקא ברגע שבו תפסיקי לחפש את הפתרון שהיה אמור להציל את הסיפור.

יש דרכים שלא נבחרו, 

יש סופים שלא נדע אם היו יכולים להיות אחרים, 

ויש שאלות שאולי לעולם לא יקבלו תשובה.

אבל את לא צריכה להמשיך לחכות להן.

הכהן הגדול מבקש ממך לפגוש את הסיפור שנכתב באמת, לא את הסיפור שיכול היה להיכתב.

כי לפעמים השחרור מתחיל כשאנחנו מפסיקות לחפש את הדרך שבה אפשר היה להציל את הסיפור, ומסכימות להתחיל לחיות את הסיפור שנכתב. 

❤️

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית