יקרה,

יש משהו בקשר עם אמא שגורם לנו לפעמים לשכוח שגם אנחנו זקוקות לחום, להקשבה ולחיבוק. אנחנו כל כך עסוקות במה שחסר, במה שלא קיבלנו או במה שהיינו רוצות שיהיה אחרת, עד שאנחנו שוכחות לעצור ולשאול את עצמנו מה הלב שלנו באמת צריך עכשיו.

הקיסרית מזכירה שהזנה רגשית לא מגיעה רק מאדם אחד. נכון, אמא היא דמות משמעותית בחיים שלנו, והקשר איתה יכול להשפיע עלינו מאוד. אבל ככל שאנחנו מתבגרות, אנחנו מגלות שיש לנו גם את היכולת להעניק לעצמנו חלק ממה שהיה חסר לנו. להפסיק לחכות שמישהו אחר ימלא את כל הצרכים שלנו, ולהתחיל להיות קצת יותר עדינות גם כלפי עצמנו.

אנחנו לא תמיד יכולות לבחור איך אמא שלנו תבטא אהבה. יש אימהות שמחבקות במילים, יש כאלה שמחבקות במעשים, ויש כאלה שפשוט לא יודעות להראות את מה שהן מרגישות. זה לא אומר שלא כואב, אבל לפעמים ההבנה הזאת מאפשרת לנו לראות את התמונה קצת אחרת, ופחות למדוד את הקשר רק לפי מה שחסר בו.

הקיסרית מזמינה אותך לטפח את הקשר הזה ממקום של רוך ולא רק של כאב. לתת מקום למה שטוב, בלי להתעלם ממה שפחות. כי בדיוק כמו גינה, גם מערכת יחסים לא יכולה לפרוח אם כל תשומת הלב שלנו מופנית רק למה שנובל.

הייתי רוצה שמכל המסר שלי אלייך תזכרי את זה:

ככל שתעניקי לעצמך יותר אהבה, יהיה לך קל יותר לראות גם את האהבה שקיימת סביבך.

אם המסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך לבקר בספריית המאמרים "שורשים – על הורות ומשפחה". אולי תמצאי שם עוד מילים שידברו אלייך, יחזקו אותך ויעזרו לך למצוא בהן מענה.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית