יקרה,

יש תקופות שבהן הקשר עם אמא מרגיש כמו מאבק סמוי. אף אחת לא באמת רוצה לריב, אבל כל אחת רוצה שישמעו אותה, שיכבדו את הגבולות שלה ושיקבלו את הבחירות שלה. לפעמים זה נגמר בוויכוח, ולפעמים פשוט בשתיקה ארוכה.

הקיסר מזכיר לנו שיש הבדל גדול בין לנסות לשלוט בקשר לבין לקחת אחריות על המקום שלנו בתוכו. אנחנו לא יכולות להחליט איך אמא שלנו תחשוב, מה היא תרגיש או אם היא תסכים איתנו. אבל אנחנו כן יכולות לבחור איך אנחנו מציגות את עצמנו, איך אנחנו מציבות גבולות, ואיך אנחנו מגיבות גם כשלא נעים לנו.

לא מעט בנות מרגישות שהן עדיין חוזרות להיות ילדות כשהן ליד אמא שלהן. פתאום קשה להגיד "לא", קשה לעמוד על שלהן, או להפך – כל שיחה הופכת למאבק על מי צודקת. אם זה מוכר גם לך, אולי הגיע הזמן להזכיר לעצמך שאת כבר לא הילדה שהיית פעם. את אישה בוגרת, ויש לך זכות לחשוב אחרת, לבחור אחרת ולחיות את החיים שמתאימים לך, גם אם אמא שלך לא תמיד מבינה או מסכימה.

הקיסר לא מבקש ממך להיות קשוחה. הוא מבקש ממך להיות יציבה. לדבר בכבוד, אבל גם לכבד את עצמך. כי כשאנחנו עומדות בביטחון על מי שאנחנו, בלי להילחם ובלי להתנצל, הרבה פעמים גם הקשר מתחיל להשתנות.

הייתי רוצה שמכל המסר שלי אלייך תזכרי את זה:

אפשר לכבד את אמא שלך, בלי לוותר על עצמך בדרך.

אם המסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך לבקר בספריית המאמרים "שורשים – על הורות ומשפחה". אולי תמצאי שם עוד מילים שידברו אלייך, יחזקו אותך ויעזרו לך למצוא בהן מענה.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית