יקרה,

יש מערכות יחסים שבהן כל דבר הופך מהר מאוד ל"או הכול או כלום". או שאנחנו קרובות מאוד, או שאנחנו מתרחקות. או שאנחנו מסכימות על הכול, או שכל שיחה נגמרת בוויכוח. אני חושבת שרבות מאיתנו מכירות את המקומות האלה, במיוחד בקשר עם אמא.

אבל החיים כמעט אף פעם לא באמת עובדים בקצוות. וגם קשר טוב לא נבנה מהם.

מיזוג מזכיר לנו שלא תמיד צריך לבחור בין עצמך לבין אמא שלך. אפשר לאהוב אותה גם אם את לא מסכימה איתה. אפשר להציב גבול בלי לכעוס. אפשר להגיד "לא" ועדיין להישאר בת אוהבת. אפשר לקבל ממנה את מה שהיא יודעת לתת, מבלי לכעוס על מה שהיא לא מסוגלת לתת.

אני חושבת שלפעמים אנחנו מתעייפות כי אנחנו מנסות לשנות את כל הקשר בבת אחת. אבל קשרים לא משתנים בקפיצות חדות. הם משתנים לאט. דרך הרבה רגעים קטנים של סבלנות, הקשבה, ויתור כשאפשר, ועמידה על שלנו כשצריך.

אולי זאת המתנה של הקלף הזה. להזכיר לנו שלא הכול חייב להיות מושלם כדי להיות טוב. גם אם יש ביניכן חילוקי דעות, גם אם יש פצעים שעוד לא הגלידו לגמרי, עדיין אפשר לבנות קשר שיש בו יותר שקט, יותר כבוד ויותר אהבה.

הייתי רוצה שמכל המסר שלי אלייך תזכרי את זה:

לא צריך לבחור בין אמא שלך לבין עצמך. אפשר למצוא מקום שמכבד את שתיכן.

אם המסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך לבקר בספריית המאמרים "שורשים – על הורות ומשפחה". אולי תמצאי שם עוד מילים שידברו אלייך, יחזקו אותך ויעזרו לך למצוא בהן מענה.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית