יקרה,

לפעמים אנחנו כל כך עמוק בתוך הקשר עם אמא שלנו, שאנחנו כבר לא מצליחות לראות אותו מבחוץ. כל שיחה נצבעת בכאב ישן, כל ויכוח מרגיש כמו עוד הוכחה לכך ששום דבר לא ישתנה, ואנחנו נשארות לבד עם השאלות שלנו.

הכהן הגדול מזכיר לנו שלא חייבים לעבור את הדרך הזאת לבד. יש רגעים שבהם דווקא שיחה עם אדם שמקשיב באמת, ספר שנופל לידיים בזמן הנכון, הרצאה, טיפול או אפילו שיחה עם מישהי שעברה חוויה דומה, יכולים לפתוח חלון שלא ידענו שקיים. לא כי הם יפתרו את הקשר במקומך, אלא כי הם יעזרו לך להבין אותו ממקום רחב יותר.

לפעמים אנחנו מחפשות תשובות רק אצל אמא שלנו, אבל לא כל התשובות נמצאות שם. חלק מהן נמצאות בדרך שאנחנו עוברות, באנשים שאנחנו פוגשות ובדברים שאנחנו לומדות על עצמנו. ככל שאנחנו מבינות טוב יותר את הדפוסים שמלווים אותנו, כך קל לנו לבחור איך אנחנו רוצות להמשיך מכאן.

אין שום חולשה בלבקש הכוונה. להפך. לפעמים זה הצעד הכי אמיץ שאפשר לעשות. כי כשאנחנו מסכימות ללמוד, אנחנו גם מסכימות להשתנות. וכשאנחנו משתנות, משהו בקשר מתחיל להשתנות יחד איתנו.

הייתי רוצה שמכל המסר שלי אלייך תזכרי את זה:

לא כל התשובות נמצאות בתוך הקשר עם אמא שלך. לפעמים הן מחכות לך דווקא מחוצה לו.

אם המסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך לבקר בספריית המאמרים "שורשים – על הורות ומשפחה". אולי תמצאי שם עוד מילים שידברו אלייך, יחזקו אותך ויעזרו לך למצוא בהן מענה.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית