יקרה,

יש רגעים שבהם נדמה שבקשר עם אמא אפשר לבחור רק בין שתי אפשרויות: או לוותר על עצמך כדי לשמור על השקט, או לעמוד על שלך ולשלם על זה בריחוק. אבל החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וגם הקשר שלכן לא חייב להתנהל רק בין שני הקצוות האלה.

האוהבים מזכיר לנו שלא כל בחירה היא בחירה של "או־או". לפעמים אפשר למצוא דרך שיש בה גם הקשבה לעצמך וגם מקום לאמא שלך. גם לומר את מה שיושב לך על הלב, וגם לעשות את זה בדרך שלא תפגע סתם. גם לשמור על הגבולות שלך, וגם להשאיר את הלב פתוח.

אני חושבת שלפעמים אנחנו כל כך עסוקות בלהוכיח שאנחנו צודקות, שאנחנו שוכחות שהמטרה היא לא לנצח בוויכוח. המטרה היא להבין ולהיות מובנות. וכששתיהן עסוקות רק בלהישמע, אף אחת כבר לא באמת מקשיבה.

זה לא אומר שתמיד תסכימו. כנראה שלא. אבל קשר טוב לא נמדד בכמות ההסכמות שבו, אלא ביכולת להישאר קרובות גם כשלא רואים את הדברים באותה דרך. כשיש כבוד, כנות ורצון אמיתי להבין, גם חילוקי דעות כבר לא מרגישים כמו איום על הקשר.

הייתי רוצה שמכל המסר שלי אלייך תזכרי את זה:

הבנה לא מתחילה כשמסכימים, אלא כשכל אחת מרגישה שבאמת הקשיבו לה.

אם המסר הזה נגע בך, אני מזמינה אותך לבקר בספריית המאמרים "שורשים – על הורות ומשפחה". אולי תמצאי שם עוד מילים שידברו אלייך, יחזקו אותך ויעזרו לך למצוא בהן מענה.

באהבה,
תמר קמר
דרך הטארוט
חכמת קלפים מעשית